שאלה
שלום כבוד הרב.
קראתי במאגר השו"ת באתר על הנושא של בית העלמין לבנות ועלתה בי שאלה/תהיה.
אני יודעת שעדיף שנשים לא יבקרו בבית העלמין קל וחומר בנידה.
כשבאים לבית העלמין רצוי לא לעמוד ליד הקבר אלא להיות במרחק מה מהקבר עצמו. אבל אם עולים לקבר אז בוודאי שרוצים להרגיש בקרבתו של הנפטר, ומרגישים זאת היטב כאשר בוכים על קברוונוגעים במצבה. אני מרגישה כאילו לוקחים ממני את המעט שאפשר לעשות... וזה כואב לי מאוד!
רק לאחרונה, עליתי לקברו של סבי ז"ל אחרי יותר מ20 שנה שהוא נפטר, ועכשיו אני מרגישה שגם את זה לא הייתי צריכה לעשות. אחרי שסיפרו לי עליו כ"כ הרבה סיפורים והתגאיתי בו, עכשיו גם להרגיש בקרבתו אינני יכולה...:(
האם יש הבדל בין העדות? אני תימניה.
האם יש מקום להקל איכשהו מבלי שיהיו לי יסורי מצפון??
אשמח לדעת הרב.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בסד
שלום רב
לאחר שעלית לבית העלמין והרגשת טוב עם זה ....
וזה עזר לך להתקרב לשורשים ולהתגאות בסבא (שבוודאי היה אדם גדול!)
[ קבלי עליך לאמץ מידה אחת ממדותיו הטובות ].
והיה זה שכרך וזכותו ויהי המעשים הטובים לעילוי נשמתו ולזכות החילים ועם ישראל.
בברכה