שאלה
בשבת אולפנא האחרונה שהייתי לפני מספר שבועות דיברו איתנו על נושא של "בינו לבינה" (נכון, נושא שכבר דשנו בו המון פעמים ויש עליו מיליון תשובות ושאלות באינטרנט אבל אני זקוקה לתשובות אחרות, יותר מספקות...) השבת נתנה לי המון חומר למחשבה. מחשבה על החיים. על החיים ביחד. ואם כבר נכנסים לפרטים, אז למעשה כל השחנ"שים (שיחות-נפש) שעשו לנו בשבת אולפנא גרמו לי להסתקרן לגבי המונח/מושג "בינו לבינה".
אז מה בעצם פירוש המונח הזה?
אם במושגים של חברות, אז האם מותר לי לפתח בעצם קשרים שהם לא קשרים לצורך חתונה? האם משיחה קלת-דעת אני יכולה להגיע למצב של, חס וחלילה, הריון לא רצוי? איך לפתח קשר עם המין השני ומתי בכלל קשר כזה נחוץ? ואם הקשר לא רצוי איך 'לחתוך' אותו?
אם במושגים של זוגות שנישאים בעוד שבוע, שבועיים או יומיים, אז מה שבעצם היה אסור מבחינת כל האיסורים והחומרות למינהם עד ליל החתונה, ליל הכלולות, פתאום נהפך לרצוי, למותר ואף למצווה? כיצד בעצם ניתן לעבור על כל החומרות שהורגלנו אליהם בשלב בו אני ובן זוגי נהפכים לישות אחת, לאדם אחד וכו'?
השלב האחרון של המושג ב"בינו לבינה" נגמר בחיי הנישואים עצמם. מה אסור בימי הנידה, מה מותר, וכיצד מותר? האם ישנם היתרים במקרים מסויימים, ואיך שומרים על בית כשר וטהור מבחינה הלכתית ודתית?
(התשובה שאני מבקשת היא ממש לא תשובות על ימי הנידה, דיני הרחקה וכו', אני מבקשת בעצם תשובה כללית שתכיל את הפרטים שנערה בגילי (אני בת 17...) צריכה לדעת ותו' לא).
איך בעצם מצפים מבחורה דתייה לשמור על כל המצוות/ההלכות כאשר בשלב כלשהוא היא ממש מתייאשת, בין אם זה בגלל שהיא התבלבלה בספירה של הימים ולכן היא תצטרך לספור מחדש, בין אם זה בחור ובחורה שלא ראו אחד את השני חודשים והם כמהים לקבל אחד מהשני חיבוק, ליטוף, מילה חמה (שההלכה בעצם טוענת שהיא זאת שתביא אותם לטומאה הזו שכל חייהם הם מנסים להישמר מפניה...) איך אני יכולה בעצם להחדיר לעצמי שכל זה לטובתי, שכל זה נועד כדי שאני אוכל ואצליח בע"ה להקים בית כשר, טהור ונאמן בישראל? היצר הרע משתלט עליי, אני לא מסוגלת לחשוב איך לוותר על שיחה עם החבר אחרי שלא דיברנו חודש שלם...
נורא אשמח אם תתנו תשובות מספקות עם עומק ליצר הרע שלי בתקווה שאז הוא לא יוכל להשתלט עליי בע"ה.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ותודה מראש על התשובה...
תשובה
שלום רב.
שאלות רבות שאלת בנושא אחד ותקצר היריעה מלענות בפירוט על כל שאלותיך אשתדל לענות באופן כללי ומן הכלל תקישי על הפרטים.
הנושא בינו לבינה כולל את כל המערכות שבמערכת יחסים שבין שני המינים. הן כאשר הם רווקים ונמצאים בחברה משותפת או כאשר הם מכירים לצורך נישואין או חברות או כאשר הם נשואים. כמובן שבכל מצב ישנה התיחסות אחרת כי בכל מצב הקשר שבינו לבינה הוא קשר שונה.
כעקרון הדרישה התורנית היא ליצור מרחק בין שני המינים כל עוד הם אינם נשואים כדי שלא יבואו לידי כשלון.
אם בתקופה העתיקה היה יצר עבודה זרה ויצר העריות הרי שבימינו יצר המין הוא חזק מאוד ומכשיל רבים וטובים. כיום כאשר הגירויים הם גלויים ונמצאים בכל מקום צריך האדם להיות חסון מפניו פי כמה וכמה כדי שלא יכשל.
המסקנה מהאמור היא שלא רצוי ליצור קשר מחיחיב או מקרב בין שני המינים כל זמן שאין כוונה לממש את הקשר בנישואין. נכון שהמעבר בין תקופת טרום הנישואיןם ללאחר הנישואין הוא מעבר חד לפני הנישואין היו איסורים רבים ולאחר הנישואין יש דברים שהם מותרים ואפילו מצוה. אבל כאשר ישנה הכנה נכונה לקראת הנישואין יודעים איך לעבור את הימים הללו בלא זעזועים מיותרים.
דומני שאת עדין אינך צריכה להעסיק את עצמך באיסורי הנדה ובהלחכות האשה הנשואה השאירי לימוד זה כהכנה לקראת הנישואין שיהיו אי"ה בעתם ובזמנם.
נכון להיום את צריכה להיות מודעת לאיסורי ההלכה לבת ישראל כשרה. איסורים שאוסרים כל קשר פיזי עם המין השני.
כמובן שמשיחה עם בן אף אחת לא הרתה אבל שיחה עם בן עלולה להיות השלב הראשון שבסופו של דבר היא גם תהרה ממנו. וכדי שזה לא יקרה צריכים לדעת לשמור על הגבולות.
ארב סולובייצ'יק זצ"ל במאמרו המפורסם קול דודי דופק מבאר שאחת מהחכמות הגדולות של היהדות היא הצבת הגבולות. אדם אכל קרבן עד סוף הזמן המותר באכילה קיים מצוה ואילו דקה אחת אחר הזמן עבר עבירה כאשר כל ההבדל ביניהם הוא דקה אחת. אכן דקה אחת של הבדל אבל זוהי חצית הגבול וכל חצית הגבול הוא מעבר לעולם אחר.
כל טוב בברכה.
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה