שאלה
כיום ישנה תופעה של סופרים תדיים שיוצאים מבית מדרשה של הציונות הדתית, תופעה זו הינה מבורכת אולם היא תומנת בחובה דילמות הבתמודדויות רבות, ברצוני לשאול כיצד אמור סופר דתי להתייחס לנושאים של אהבה זוגיות ורומנטיקה וכדו' בספריו? האם מלכתחילה כדי להתעלם מנושאים אלו או דוקא לכתוב עליהם ואם כן באיזו דרך? מהן הגבולות שאני צריכה להציב לעצמי?
כמו כן אשמח אם הרב יוכל להפנות אותי למאמרים או פסקים בנושא.(השאלה נובעת מהתענינות אישית כצורכת ספרות מאמינה, וכן לצורך עבודה אקדמאית בנושא)
בתודה עצומה
יעל
תשובה
שלום וברכה
זה נושא ארוך מאוד וקשה לענות עליו במסגרת זו.
בעצמי כתבתי על כך כמה מאמרים, שהם רק תחילת דיון. ראי אם זה מקדם אותך:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/dmuto-2.htm
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/afalot/2004014.doc
המאמר המלא יהיה ממחר באתר הישיבה.
לאחר שתקראי את הרקע הזה, אם תרצי דברים יותר ממוקדים - אנא שובי.
כל טוב