בזמן התפילה אני לא מרגישה את הקב"ה

יקרה,
שלום ומועדים לשמחה!

זה משמח כ"כ לראות עד כמה התפילה חשובה לך ונוגעת לך.
בדור שכולו מסיחים חיצוניים, ששטף החיים לא עוצר לרגע, שהכל נמדד לפי התוצאות ועדיף שיהיו כמה שיותר מהירות - טוב לראות שיש עוד מי שמחפש בקרבו חיבור פנימי, שרוצה לחוות את ריבוש"ע ועוד מצטער כשאינו מרגיש בכך.
אז ראשית, תודה על שאלתך.

התפילה נקראת "עבודה שבלב", מטרתה באמת לחבר את ליבנו והרגשותינו לריבונו של עולם.
הלכות רבות ומצוות שונות יכולים להתקיים על ידינו גם ללא החויה הפנימית שבעשייתן, אך לא כן בתפילה, התפילה במהותה מבוססת על כך שלא תיעשה בצורה 'מכאנית' וחיצונית אלא על ידי חיבור הלב, ממש כפי שציינת שאת רוצה שיהיה בתפילתך.

כאנשים דתיים אנו מתפללים מדי יום, בשעה פחות או יותר קבועה ובנוסח קבוע, אין זה קל לעורר את הלב, המילים יוצאות מפינו בשטף של הרגל עוד לפני ששמנו לב מה הן אומרות, וגם כאשר אנו סופסוף עוצרים ומנסים להבין, לא תמיד המילים והנוסח של חז"ל מובן לנו לחלוטין. גם אורכה של התפילה אינו קל.. שמירה על ריכוז לאורך כל הדרך נראה לנו כמשימה כמעט בלתי אפשרית.

בשאלתך את בעיקר מציינת כי את רוצה לחוש בזמן התפילה שאת עומדת ממש מול ריבונו של עולם, מול אבא!
הרצון שלך הוא מקסים! ואכן אומרים לנו חז"ל כי בזמן התפילה אסור 'לעיין', זאת אומרת שאסור שהתפילה תהיה כמו לימוד תורה, אלא העיקר בתפילה שנרגיש שאנו עומדים מול אבינו מלכנו.

כפי שציינתי, ריכוז לכל אורך התפילה,תוך הבנה וחיבור למילים זו פעולה קשה מאד! לפעמים מרוב רצונות טובים אנו מפסידים את הכל! הלואי ויכולנו להתרכז לאורך כל התפילה, חשוב לא להתייאש לגמרי מכוונה בתפילה ומצד שני לא להתרכז ולהתאמץ רק כשיש לנו 'מוזה'. הייתי מציעה לך לבחור קטע בתפילה שנוגע לך יותר, אולי איזה קטע מפסוקי דזמרה, אולי שמע ישראל, או כל קטע אחר שאת מבינה את מילותיו, בקטע קטן זה (חשוב שזה יהיה קטע קטן, כך שתוכלי באמת להתרכז ובעז"ה להצליח במשימה) תעשי כל מאמץ, בו תדמייני את ותנסי להרגיש את כל מה שאת יודעת על ריבוש"ע, תרגישי כמה הוא טוב, ורחמן ודואג וסולח ואוהב, ממש תתאמצי בקטע הזה להתחבר אליו, כמו שאת אומרת- כמו לאבא.
הייתי ממליצה לך על עוד קטע קטן,. תפילת העמידה היא השיא בתפילתינו, זוהי תפילת לחש, בה אנו עומדים בצורה הכי אישית מול הקב"ה, חז"ל גילו לנו כי הקטע החשוב ביותר בעמידה זה הקטע הראשון, 'ברכת אבות', זהו הקטע שממש פותח את עמידה עד המילים: "מגן אברהם", זהו אינו קטע ארוך ולפעמים דוקא אליו קצת פחות קל להתחבר, אבל אם את מסוגלת הייתי ממליצה שתנסי גם בו להתכוון ולהתאמץ יותר או שתבחרי בו לקטע 'המועדף' עלייך, ושוב אני אומרת, בנחת... את המאמצים את מרכזת רק בחלקים מסויימים אלו שבחרת.

ועוד משהו, אם כל העניין בתפילה היה רק רק הכוונה שבלב, חז"ל היו אומרים לנו לא להתפלל כשאיננו מצליחים בכך, אך אנו רואים שזה לא כך, אנו מצווים מדי יום להתפלל והרגשתינו האישית אינה תנאי. מכאן אנו מבינים שיש חשיבות להתמיד ולהתפלל גם כשלצערינו אנו פחות מצליחים להתחבר מבפנים. אני מבינה שאת מתמידה להתפלל גם כשאת לא מצליחה להרגיש מבפנים, כל הכבוד לך! זה מה שמוטל עלינו.. לנסות ולהשתדל!! ואם לא הולך, לא הולך.. הקב"ה רוצה אותנו שמחים בעבודתו ולא חלילה לחוצים.. ולכן צריך לנסות אבל לא להגיע מזה ללחץ ועצבות חלילה.

בנוסף 2 טיפים אישיים וקטנים:
1.'בשמע קולינו' שבעמידה יש מקום לתוספות אישיות, אחרי המילים: 'חננו וענינו ושמע תפילתנו', שם אפשר בדיבור אישי וישיר ממעמקי ליבנו לבקש ולשתף את ריבוש"ע בבקשותינו והרגשותינו האישיות. הרבה פעמים זה מסייע להתחבר ולהרגיש שאכן אנו עומדים בתפילה מול אבינו מלכנו. (אבל חשוב שבנוסף תבחרי קטע אחר מהתפילה, כפי שאמרתי לך לפני..)
2. על 'התבודדות' שמעת? לא צריך להבהל מהמילה.. זה פשוט אומר שחוץ מהתפילה בנוסח הקבוע והיקר שקבוע בסידור, מומלץ וכדאי לדבר עם ריבוש"ע, ממש לדבר איתו! כמו לאבא, כמו לידיד קרוב...זה גם כמובן מקרב ומחבר( אבל לא מוריד מחשיבות הכוונה בתפילה.)

אני מאחלת לך שתזכי להרגיש את הקב"ה קרוב אלייך וגם כשלא תרגישי ממש מבפנים שתדעי שהוא שם, עדיין קרוב.
בהצלחה בהכל.
אני מצרפת את המייל שלי אם תרצי להגיב באופן אישי, אשמח!
צופיה.

tsofia641@gmail.com