שאלה
תודה לרב על התשובה.
קודם כל עדכון לגבי הנוצריה: באופן צפוי, היא נשארה באמונתה שלה למרות שלא היה לה מענה לעובדות שהצבתי בפניה (כיצד 2 ביליון אנשים לא רואים את הסתירות החדות והסילופים הקשים והעובדות ההסיטוריות?! זה גורם להעריך עוד יותר את עם ישראל שבכל הדורות היינו ועדיין אנו צריכים להתמודד עם **כל כך** הרבהההה שקרים. איך לא טבענו?! ב"ה. ה' בדד ינחנו..)
לגבי בני נח הרב כתב "אני לא כל כך מבין את הבשורה של היום בתנועת בני נוח, כי כמדומני רוב הגויים מסכימים ברמה העקרונית למצוות בני נוח, והם פועלים מכוחן."
אמנם זה אמת שרוב הגויים מקיימים 7 מצוות, אבל מה עם כל הבסיס שזה בעצם העולם הרוחני של אמונת ישראל בתורה ובאחדות הבורא? ז"א, ההבדל בן אדם המגדיר את עצמו "בן נח" לבין אדם המגדיר את עצמו "נוצרי" איננו רק טכני כי אם מהותי: תפיסות העולם משתנות ובעקבות כך העולם הפנימי והרוחני - אם זה השחרור מהפחדים שהנצרות חובקת בתוכה (גיהנם וכד'), אם זה האמונה ביכולת האדם לעשות תשובה ולהשתנות בלי מישהו חיצוני שיעשה את בשבילו, אם זה בהירות שכלית גדולה יותר, תחושה של שלווה במציאת האמת (נראה לי שלנוצרים בעיקר יש הרבה קושיות שלא מקבלות תשובות)וכו'.
מצד שני, נראה שאנחנו לא ממש "מציעים" הרבה, גם כאשר יש גויים שכן היו רוצים בכך. נניח, בני נח היום לא יכולים לחגוג חגים של דתות אחרות מחד, אולם גם אין להם יכולת לחגוג את חגי ישראל מאידך (אולי רק חלקית). וזו בעיה.
מה שאני מנסה לומר זה, שאני תוהה אם אנחנו לא קצת באיחור בנושא הזה. גויים קרובי תשובה, לא כן? אולי הגיע הזמן? או שזו דחיקת השעה?
לגבי הדיאלוג עם הנוצרים, אני חושבת שהרב צודק וזו הגישה הנכונה. הבעיה היא שזה מאוד כואב לראות את כל השקרים שהם מפיצים ואת העוול שהם עושים לתורתנו ולאבותינו ולשתוק כל כך הרבה. ועדיין, הרב צודק.
שנזכה בקרוב לקיים "והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לא-לוהינו".
לילה טוב.
תשובה
שלום וברכה
מה שכתוב בדבריך הוא נכון מאוד, ואין מקום לטעון כי יש זהות בין היהדות ובין הנצרות, ואפילו לא בהשוואה בין מצוות בני נוח למצוות הנצרות.
אולם זה ברמה המאוד גבוהה והמאוד עדינה של האמונה. נראה לי גם שלפחות חלק מהדברים שכתבת על הנצרות – אינם נכונים(יכולת להשתנות, וכדו') אולם אני לא מומחה בנצרות.
ברם, השאלה היא לא האם יש עומק בשבע מצוות בני נוח, אלא השאלה האם הגויים השומעים את הבשורה של עם ישראל – שבע מצוות בני נוח – בכלל חשים שיש כאן בשורה שונה מהאופן שבו הם חיים את דרכם ואת אמונתם. נראה לי כי התשובה לשאלה זו היא שלילית, ובתחומים מסוימים הם רואים את עצמם כחיים בחיים הרבה יותר מוסריים, ולבוא היום ולבשר בעולם (למשל) כי יש איסור שפיכות דמים – אינו דבר שנתפס כמסר מיוחד של עם ישראל ושל תורת ישראל. זהו מסר שמקובל היום כיסוד האנושיות, ואף שלצערינו הגדול הוא לא מתקיים כראוי – אי הקיום שלו אינו קשור לבשורת שבע מצוות בני נוח.
על כן אני שואל מה הבשורה שהגויים עצמם יראו כבשורה. הנושא הזה מעסיק אותי מאוד.
כל טוב