ארץ ישראל- מאחזים

שלום!
אני מבין את המצב הלא פשוט בו אתה נמצא, כל אחד מאתנו נמצא בחילוקי דעות עם ההורים שלו, וזה באמת לא כל כך נעים במיוחד שהם מונעים ממך את חופש הפעולה. אני לא יודע אם השאלה שלך יוצאת מנקודת הנחה שיש מצוה ללכת למאחזים וההורים שלך מונעים ממך את קיום המצוה הזאת. או שאתה באמת חושב שזו לא מצוה אבל אתה שואל עד היכן ההורים שלך יכולים להתערב לך בחיים, אם הם באמת יכולים להחליט לך מה לחשוב ולאיפה ללכת.

אם נניח שיש מצוה כזו ללכת למאחזים, אז אנו צריכים לנהוג כמו כל מקרה שההורים מסרבים שנקיים מצוה מסויימת כמו שלא נניח תפילין שלא ניתן צדקה שודאי אין לנו חובה לשמוע בקולם. כל זה דווקא במצוות שמוטלות עלינו ספציפית שאי אפשר שמישהו אחר יעשה אותם עבורנו. אמנם במצוות שאינם מוטלות עלינו דווקא אנחנו נכנסים כאן למח': יש אומרים שיש חיוב לשמוע להורים אם הם הסבירו את עמדתם ולא סתם אמרו לא לעשות משהו (כנסת יחזקאל סי' לה המובא בס כיבוד ומורא) ויש אומרים שאין חיוב לשמוע להם (חוות יאיר סי' ריד, שו"ת מהרשד"ם אבה"ע סי' צה)
אני מציע לך לנהוג לפי הבנתך.

כמובן כל זה דווקא בהנחה שאתה אכן מאמין שיש מצוה ללכת למאחזים. (גם אם אתה אכן חושב כך, אני סבור שהיא מצוה שאינה מוטלת עליך ישירות אלא היא יכולה להעשות גם על ידי אחרים).
אמנם דעתי האישית היא (ויכול להיות שגם דעתך) שיש כאן מעשה שהוא רשות (זה כמו שאבא שלך יחליט לך איזה מקצוע תלמד או איפה תגור וכו') ואינו מצוה ממש. בדברי רשות שאינם מצוה כללי המשחק הם שונים:

דעת רוב הפוסקים שבאמת אין חובה לשמוע להורים ובמיוחד אם הדבר קשה למלא אחר דבריהם (כמובן שאין להפר את רצון ההורים סתם ולמרוד בהם) בתנאי שבדברים אלו לא קיימת הנאה אישית להורים, עד כדי כך שאפילו אם יגרם להורים צער רב ממה שתעשה אין חיוב לשמוע להם. (משיבת נפש סי' טז)
אך דעתי נוטה לומר שבמקרה שייגרם צער רב להורים ממעשה הבן שהוא נגד רצונם והבן יכול להמנע מכך, אכן יש להמנע מכך (ואפילו אם המניעה שלהם למעשה נובעת מדעות פוליטיות) וכמו שכבר כתבו האחרונים (ערוגת הבושם חאו"ח סי' יט) אלא במקום שאתה מגיע למצב שבאמת אין ברירה ואתה מוכרח לעבור על רצון ההורים.

בסופו של דבר אני מציע לך אם אתה לא באמת מוכרח, אל תלך, למרות שאנו מאוד אוהבים את א"י ומאוד רוצים לחזק את ההתיישבות בה, אנו צריכים להבין גם את רצון ההורים אפילו שהוא נובע ממניעים פוליטיים. (אני לא מכיר באופן אישי את הוריך אבל הערכתי היא שזה יעבור להם עם הזמן, הם כבר יבינו שאתה אדון לעצמך לגבי דעותיך האישיות, צריך רק להתאזר קצת בסבלנות)

אושר,
צוות ישיבת אלון שבות