ארון הברית

שלום וברכה!

לא הבנת את הפסוק ולא עיינת במפרשים.

אני מביא לך דברי מלבי"ם המסביר את הכוונה שבפסוק:

"[והיה כי תרבו]. שאחר שהייתם מעט בעת הקיבוץ אחד מעיר ושנים ממשפחה עת שתרבו ופריתם אח"כ, אז יהיו צדיקים כולמו, כמ"ש (ישעיה ד, ג) והיה הנשאר בציון קדוש יאמר לו: [לא יאמרו עוד ארון ברית ה']. רוצה לומר כי עתה הדבור בלתי מסכים עם המחשבה וכן המחשבה בלתי מסכמת עם המעשה, רוצה לומר שהגם שמדברים בפיהם ומזכירים קדושת ארון הברית ודברי ספר התורה הנתונה בו, מכל מקום לבם רחוק מן הדבור ואין מעלים אותו על לבם, וכן בעת שמעלים את הארון על לבם, בכל זאת אין עושים מעשה כפי דברי הברית הזאת, אבל לעתיד לא יהיה כן. ושיעור הכתוב [כי אז לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ולא יעלה על לב, שלא יהיה כמו עתה שאומרים ארון ברית ה' ולא יעלה על לב, רוצה לומר שאומרים בפיהם ואינם מעלים אותו על לבבם, בפיו ובשפתיו יכבדוהו ולבם רחוק ממנו, אז לא יהיה כן, וכן [לא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה זאת], רוצה לומר שלא יהיה כמו עתה שעת יזכרו ויפקדו במחשבתם את דברי ארון הברית בכל זאת לא יעשה עוד, לא יעשה מעשה כדברי הברית, ואין מוציאים מחשבתם מכח אל הפועל, אז לא יהיה כן רק אם יזכרו בו יעשו אותו תיכף, עד שיהיה המעשה מצורף עם המחשבה והמחשבה מצורף עם הדבור":

כלומר ארון ברית הוא רק משל לדברי ברית, שבשונה מתקופה של ירמיהו כאשר מזכירים ברית ה' (ארון ברית) לא עושים כמעשה ברית והכל מן השפה לחוץ, באחרית הימים בימי הגאולה כאשר יקבלו מלכות ה', כשיזכרו ברית ה' (ארון ברית) יעשו מעשה ברית (דהיינו קיום מצוות ונאמנות לבורא עולם) מיד.

בברכה,

חיים בריסק