שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב
אני לא יודע איך להתחיל אך אני ינסה לתמצת
יש בי אהבה כל כך גדולה לבורא עולם אני כל כך רוצה לעשות רק טוב לעשות את מה שציוונו, אחרי הכול הוא זה "שקידשנו במצוותיו"
אך אם זאת כל מה שאני עושה זה רק רע ממש רע כל הזמן!!! אני לא יודע איך להמשיך
אני נורא רוצה לעשות טוב לקיים את המצוות שנתן לנו
אך מצד שני הייצר לא נותן מנוח ולו לרגע קט אחרי כל נפילה אני מרגיש כאב כל כך גדול אומר לעצמי שדייי יותר זה לא יקרה ואז שוב עוד נפילה ועוד נפילה...
יש רגעים שאני פשוט חושב טוב מותי מחיי מאשר למשיך לחיות ואז גם להמשיך לחטוא
אני כול פעם אומר לעצמי זה לא יקר לא יקרה יותר אך לא עבר זמן ושוב זה קורה
האם אפשר לתקן עוול כל כך גדול אשר עשיתי!!
נ.ב
אני כותב את השורות הללו עם בכי וכאב לב גדול תודה לרב על הזמן
תשובה
שלום
לא ברור לי מה הנפילה עם מדובר ביחסים עם נשים, זה באמת דבר שלא יתכן ופשוט יש להתרחק מחברתן באופן מוחלט.
אם מדובר בשז"ל, תדע שההתמודדות שלך אינה אם תעשה או לא, קרוב לודאי שלא תוכל להתמודד, במצב הקיים, ההתמודדות שלך אם אתה עושה עכשיו או עוד חצי דקה, ואחר כך אם עכשיו או עוד רבע שעה, וכו עד שתדחה ביום ובסוף תגיע לשליטה כמעט מלאה זו היכולת שלך ובה אתה צריך להצליח, אתה לא הרב צבי יהודה, אתה בחור (?) נורמלי עם יצרים קצת יותר מן הממוצע וזה המגרש של עבודת המידות שלך.
ברכה והצלחה