אני נקראת בנאדם מאמין?

הי יקירתי,

עלית פה על נקודה ממש ממש טובה, בזמן ממש טוב ונדמה שאין מנוס אלא להתעמת איתה כך שהדבר יהיה לשביעות רצונך.

העניין הוא כזה,

עד התקופה האחרונה את גדלת בביתך השומר תורה ומצוות. הקפדת על מה שחינכו אותך. עשית זאת בשמחה, בתמימות, בלי לחפור, בלי להקשות. פשוט ילדה צדיקה וטובה.

אבל עכשיו, בגיל שלך, זה כבר לא מספיק. מה שאבא ואמא אמרו זה טוב ויפה, וגם נכון. אבל את עכשיו בשלב בו את רוצה לבנות באופן עצמאי את עולמך האמוני. לא רק להאמין למה שאמרו לך אלא לחשוף אותו לבד. לבנות אותו, שלב אחר שלב, באופן יסודי.

במהלך חיינו אנו כל הזמן מתקדמים. תינוק בן חצי שנה זקוק ונהנה מכך שאימו מאכילה אותו, אך כאשר הוא גדל קצת, פתאום זה רק "אני אני". הוא מרגיש שמה שהיה טוב לו פעם לא מספיק עכשיו, ושעליו לדרוש להחזיק לבד את הכפית ושלא יאכילו אותו.
מה שקורה פה הוא תהליך מבורך. התינוק גדל, כפעוט הוא כבר מקבל אחריות על מה שנכנס לפיו.

לך עכשיו נוח מאד להיות הילדה של אמא. לקבל ממנה, לשמוע בקולה. אך בעוד כמה שנים, לצד הצורך הזה יתווסף גם רצון לעצמאות, רצון להשפיע, להעניק.

כל זה הוא וודאי טבעי ונכון ומשקף את ההתקדמות הטבעית והבריאה של מהלך חיינו.

כך גם עם יחסך העכשוי לאמונה. אין לי ספק שביסודך ובבסיסך את מאמינה בלב שלם. בגלל שחינכו אותך לכך, בגלל שחייך ברוך ה´ טובים ומאושרים. האמונה שהוטבעה בך בילדות היא חלק ממך.
אך עכשיו מגיע השלב בו עליך לבנות קומה נוספת של אמונה. כזו המתבססת על חקירה, על עיון, על מחשבה. על עבודה מתמשכת.
עליך למצוא צידוק לקיום המצוות שלך, לדרך בה חינכו אותך הורייך, לכל השקפת העולם שלך.
כי בשנות ההתבגרות הרגלי הילדות כבר לא מספיקים. הם רק מהווים את הבסיס שעל גביו יש לבנות ביסודיות ובהדרגה את בניין האמונה שלך.

איך עושים זאת?

אמנם אמונה זוהי תחושה טבעית ועמוקה הקיימת אצל כל יהודי באשר הוא. לא משנה מה אדם יאמר וכיצד ינהג ביומיום, בעת צרה לבו של יהודי תמיד יפנה לעבר ריבנו של עולם בתחינה שיציל אותו מצרתו.
אך יחד עם זאת, את האמונה יש לפתח גם באופן יזום.

בספרי המחשבה חכמינו מונים דרכים שונות להגיע לאמונה, בניהן התבוננות במושלמותו של הטבע- איך כל הבריאה מסתדרת בצורה הרמונית מופלאה ובלתי ניתנת להבנה אנושית עד תום, התבוננות בהיסטוריה של עם ישראל – על אף כל הצרות והמשברים אומה קטנה שכמונו חיה וקיימת ואף נמצאת במוקד של כל העולם כולו, אמונה דרך התורה השמימית הפורטת על מיתריה של כל נשמה.
את שלושת התחומים האלו ועוד נוספים ניתן לפרוט לתיאורים ודוגמאות ספציפיות הגורמות הן להבנה שכלית שהקב"ה הוא מלך העולם ושרק הוא בכוחותיו הבלתי נדלים יכל לברוא את עולמנו זה ולהעניק לנו תורת חיים אמיתית, והן להתעוררות הרגש הנובעת מהתעוררות הנשמה לכך שנכון הדבר ושזוהי האמת המוחלטת ולפיה עלינו לנהוג.

הלמידה השכלית והתחברות הרגשית אלו הכלים שלנו לחשוף את האמונה. ככל שנתרגל יותר, ככל שנלמד ונחקור, כך האמונה הטבעית, החבויה בנשמתו של כל יהודי, תפרוץ החוצה ותתיישב על החשבה ועל תחושת הלב. ואז בעת צרה, נגיד אם לא נבחרתי לוועדת שכבה או תפקיד אחר שאני מאד רוצה, לצד הבאסה הראשונית, צצה לה גם אמונה חזקה שכנראה הקב"ה מייעד אותי לתפקיד אחר, שככל הנראה זה לא הדבר הנכון עבורי עכשיו.
בטח ובטח בצרות קשות יותר. לא עלינו אדם קרוב שנפגע. האמונה שקיימת ומושתת ופותחה בעבר היא זו הנותנת טעם להמשיך לחיות על אף הכאב ולהאמין בטוב של העולם.

אמונה איננה דבר הניתן לכימות. את לא יודעת איך אחרים מרגישים וכמה אמונתם חזקה או לא לעומת שלך. מה שאת כן יודעת זה איך את מרגישה בתוך תוכך, ואם השאלות מנקרות, ואת מרגישה צורך לעבוד ולברר אז עליך לפעול לפיהן ולמלא אחר התביעות של נפשך.

כאמור שאלתך נהדרת ומעידה על תהליך טבעי וחיוני. אל תפחדי לברר, אל תחששי מלשאול את השאלות. זוהי חובתך. יתכן מאד שהוריך ומשפחתך חוו זאת בעבר וישמחו לסייע, יתכן וחברותיך נמצאות בתהליך דומה וביחד תוכלו לעזור אחת לשניה – להעלות שאלות ולמצוא להו פתרונות. אני בטוחה שבאולפנה או בסניף יש את המדריכה או המורה שתבין לליבך ותוכל להכווין את דרכך.

ממליצה לך לקרוא את הספר "מכתבים לטליה" שנוגע הרבה בנושא האמונה. יש עוד ספרים רבים בנושא. תוכלי לחפש כאן, תוכלי לשאול אותי. נצלי את הזמן שנשאר מהחופש ללמידה אקטיבית. שאת זו שמחליטה מה מעניין אותך ואת רוצה להעמיק בו.

שכרך יהיה רב. הן כיוון שאמונתך תעמוד איתנה, והן כיוון שחווית תהליך של לימוד, של בירור, של הצלחה.

זכרי שככל תהליך, גם בניין העולם האמוני היהודי שלך לא נעשה בין לילה. זהו תהליך ארוך ואיטי, שמתבסס לאט לאט, וימשך בעצם כל חייך. קומה אחר קומה בעמל וסבלנות.


מאחלת לך המון הצלחה,
מוזמנת לשאול או להגיב,

מעיין
maayanett@gmail.com