אני מרגישה תקועה בעבודת ה'

שלום לך,
רבים וטובים חשים את מה שאת מרגישה. אנו כיהודים מאמינים ב"ה מכירים את חובתנו בעולם, מכירים שאין תכלית העולם היא ההנאה, הכבוד או הכסף אלא – התקדמות אישית המביאה לעליה לאומית (של עם ישראל) ומתוכה, עליה כלל עולמית. וכל כך מתוך מגמה לדבוק בבורא יתברך. כיון שאנו מכירים את המטרה הגדולה הזו, אין אנו מרגישים סיפוק ושלמות בהנאות חומריות, - השלמות והסיפוק מגיעים, רק כאשר אנו מרגישים שעלינו מדרגה.

המשפט הקודם נשמע קצת מפוצץ וקשה עד בלתי אפשרי להשגה, נראה שאין לנו מושג מה היא הדרך להגיע לתכלית זו. אך ה´ בחסדו הגדול, נתן לנו דרך ברורה דרך התורה והמצוות, היא אשר בכוחה להוביל את האדם בדרך הישרה לתכלית זו.
המצוות לא משפיעות רק על האדם עצמו אלא אף על התנהלות הטבע בעולם כמו שכתוב "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ":

כשאין אנו מרגישים סיפוק בדרך שלנו, בא הרצון לתשובה, הרצון לשינוי. את בטח אומרת לעצמך עכשיו "היי, אני דתיה! מה הוא מדבר איתי עכשיו על חזרה בתשובה? " עניין התשובה הוא שינוי חיובי במהותו של האדם, לכן כל אדם צדיק ככל שיהיה יש לו עוד לאן להתקדם.
כעין זה כותב הרב קוק זצ"ל ב"אורות התשובה" פרק ו´ ...."התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא...והתשובה הפרטית, של האדם היחיד, וקל וחומר של ציבור, שואבת היא את כוחה ממקור חיים זה, שהוא פועל תמיד בעוזו פעולה בלתי פוסקת"
הרב קוק מבאר, שהקב"ה ברא בעולם כוח, שגורם לכך שתמיד תהיה שאיפה למציאות טובה יותר. שאיפה זו, למרות שהיא שאיפה כללית של העולם, פועלת היא אף על האדם הפרטי ודוחפת אותו לעשות תשובה – להתעלות לרמה גבוהה יותר.

ההרגשה הזו שאת מתארת מכבידה מאוד על החיים, אך דעי לך, שאת צריכה לשמוח בתחושה זאת. ראשית, כיון שאם לא היינו מרגישים לפעמים חסרים, לא היה לנו רצון לשנות. אך ב"ה שברא אותנו כך, שבשעה הראויה תהיה לנו תחושת חסרון ומתוכה נוכל לבנות קומה נוספת באישיות שלנו.
לפעמים הקומה שבנינו במהלך חיינו מתוך המשפחה ובית הספר, אינה מתאימה לנו יותר. הנפש זועקת למדרגה גבוהה יותר!
ושנית, מכיון עצם ההרגשה הזו מראה שיש לך נפש גדולה שרוצה י - ו – ת - ר. נפש שהיא חלק מהמגמה הגדולה של השאיפה לטוב ולדבוק בבורא.


הרב קוק זצ"ל באורות התשובה פרק ג´ מבאר שיש שני סוגי תשובות. תשובה אחת היא תשובה על חטא מסויים. אך תשובה שניה היא תשובה כללית – רצון לעלות מדרגה הבא מתוך הרגשה שהוא רחוק מאלוקיו. האדם מרגיש "שאין רוח ה´ בקרבו" "שליבו אטום" הוא צמא להתמלא קדושה ולדבוק בה´ הוא מרגיש "שאין לו תוכן מיוחד" שהוא נתון בתוך סד" (הוא מרגיש תקוע). דווקא
"מתוך מרירות זו באה התשובה כרטיה (תחבושת) של רופא אומן (מומחה)" לאחר שהאדם התעלה מדרגה (שב בתשובה) הוא מרגיש איך "התשובה באה בכל כוחה וזורמת בתוך נפשו". לאחר השינוי, יש תחושה של שלמות שמציפה אותנו.
(הפסקה מאוד ארוכה לכן לא העתקתי את כולה אלא כתבתי את הרעיון הכללי והשתמשתי ביטויים שהרב משתמש בהם).

שאלת מדוע אין הקב"ה פותח לך פתח כפתחו של עולם?
מהיכן את יודעת שאין הקב"ה פתח לך פתח? אין אנו יודעים מה היה המצב לולא עזרתו.
אולי גם הקב"ה רצה דוקא שתחווי את הקושי והמרמור בצורה חזקה כדי שגם העליה תבוא אחרי כן תהיה גדולה יותר.

טוב, עד כאן לא יודע כמה חידשתי לך, הרי את כבר כתבת מה את מרגישה והרגשה זו באה מרצון לשינוי, אך היה חשוב לי לומר שהרגשה זו היא טבעית בריאה ואף מבורכת.

[אז מה עושים?]
זוהי שאלת השאלות. איני יכול לתת לך פתרון של קסם. ככלל צריך לדעת שתהליכים בנפש, אף אם הם במגמה חיובית, לוקחים הם זמן עד שנפנים אותם וישפיעו עלינו.
כרגע את בתקופה מורכבת בחיים שלך. בדיוק סיימת צבא וצריך לחשוב לאן ממשיכים הלאה. בצומת דרכים זו שעניינה היא בחירת הדרך להמשך החיים. בחירת הדרך בה תוכלי להשפיע טוב בעם ישראל ובעולם – כל פרט חשוב. השפעת הטוב לא חייבת להיות דווקא בקריירה של ניהול עמותות חסד אלא יכולה להתחיל מהשפעת הטוב בתוך הבית הפרטי שתיבני בעזרת ה´ בקרוב. דווקא בצומת חשובה זו, טבעי מאוד שתרגישי כך. ההרגשה של החוסר מיצוי עצמי העכשווי בעזרת ה´ תוביל לבחירת דרך למימוש הכוחות שיש בך.

נחזור להתקדמות בעבודת ה´. אני מאמין שכל התקדמות בעבודת ה´ ראשיתה בהכרת המצב הנתון ובשלב השני – קבלה לעתיד.
אני מציע שבשלב הראשון תעשי "חושבים" היכן את עומדת, תנסי גם לברר מניסיון העבר אילו דברים מקרבים אותך אל ה´, באילו דברים את רוצה וצריכה להתרומם, לאילו מצוות/שיעורים/ספרים את מתחברת.
בשלב השני תנסי לקבל על עצמך קבלות לעתיד ע"פ הניתוח שעשית בשלב הראשון. תגדילי את העסק במצוות ובסגנון שיעורים או ספרים שאת מתחברת אליהם. תנסי לקבל על עצמך קבלות בנקודות שאת יודעת שאת צריכה להשתפר בהם, ואל תפחדי ללכת על מחשבות ומעשים גדולים.

פעם בכמה ב 4 חודשים תעשי שוב חושבים. איפה הייתי והיכן אני היום. אני בטוח שאם תראי שהתרוממת בחודשים אלו, זה יתן לך הרבה כוחות להמשיך ולהתרומם.

אל תשכחי, שעצם מחשבות הבירור שעולות בך מראות על הנשמה הגדולה שיש בך!

כמו כן, כדאי תמיד לשוחח עם אישיות תורנית שאת קשורה אליה ולהתייעץ איתה.

בהצלחה רבה!

ש"י