שאלה
שלום,
אני יודעת שמה שאני אגיד עכשיו יראה ממש כראיה פסימית,
אך אני מרגישה שפשוט כבר התייאשתי מהמדינה..אני יודעת שלא אמורים לאגיד דברים כאלה, אבל כמה שאני אוהבת את העם והארץ שלי, כמה ששימח אותי לראות את כל הנתינה והעזרה שהייתה בעם במשך המלחמה, אני פשוט מרגישה שאני התיאשתי מהעם שלי והמדינה שלי - בכמה מובנים, כמובן יש את המישור הפוליטי...כל הזמן חוזרים על אותן השגיאות, כל הזמן שומעים על עוד משפחות שמתפרקות..אף פעם לא הבנתי לחלוטין את המשמעות האמיתית של אדם שמת... חשבתי שאני מבינה.. אבל רק לפני כמה שנים כשזה הגיע גם למשפחה שלי...אומנם לא המצומצמת, אבל עדין, זה שינה אותה מהקצה אל הקצה..וזה היה רק אדם אחד!!! לאדם אין מושג איזה השפעה יש לו על החיים של אנשים אחרים...לא סתם אומרים שכל אדם הוא עולם שלם בפני עצמו..איזו אמירה חזקה כשמבינים אותה במלוא עוצמתה...וכשאני שומעת שבמלחמה הזאת ניספו למעלה ממאה שלושים אנשים!!! זה כואב, כ"כ כואב..ועל מה???? ושוב אני מרגישה שאנחנו, הציבור הימני-דתי מהוה רק כעשרה אחוז מכלל העם...אני מודה שיחסית לאחוז הזעיר הזה אנחנו בהחלט בולטים בהשפעתנו, אבל זה לא מספיק..והמציאות הקשה הזאת מוכיחה את זה...ואני יודעת (בסכ"ה אני לא עד כדי כך פסימית...אני מנסה לעודד את עצמי..) שכשמסתכלים על כל הטווח השנים האחרונות, באמת דברים השתנו, המודעות גברה וכו',אבל זה עדיין לא מספיק, יש אנשים (והרבה כאלו..)שיעשו הכל כדי שהמדינה לא תעבור לידיים יהודיות דתיות..ואם היא תעבור אז מבחינתם ארה"ב מהווה תוכנית מגירה..וכשאני שומעת כאלו אנשים זה כ"כ מאכזב...מייאש...
ונמאס, כל כך נמאס לבוא ונפנף כל הזמן בדגל של ה"אמרנו לכם", כמה חומר הסברה חילקנו לפני ההתנתקות על כך שעכשיו הפצמרים יגיעו אפילו לאשקלון, ומי הקשיב?? הקשיבו...אבל התוצאה הסופית מראה שכנראה לא מספיק...הייתי מצפה שילמדו מהטעויות שלהם והינה מתחילים שוב בפינוי מאחזים לאחר ההפוגה של המלחמה...והינה שוב בבחירות דיברו על כך שע"י הפנים אל פנים נגיע אל כ"כ הרבה מנדטים...ומה קרה בסוף? איפה זה ואיפה אנחנו? אני מרגישה שאנחנו כל הזמן מסתובבים סביב עצמינו מנסים לעשות אבל באמת לא מזיזים כלום...
ובמישור הדתי חברתי - זה באמת נחמד ויפה כל הפעילות של קירוב הלבבות - חברותות, חלוקת נרות וכו', אבל זה נראה לי כמו מין אוטופיה כזאת...ברור שיש
תשובה
שלום רב
צר לי מאד לראות את הקושי שלך, את היאוש שאוחז בך, למרות שאני מבין אותו, באמת אני נפגש איתו פעמים לא מעטות אף בתוכי, אך יודע אני שקריאות אלו צריך אני להתגבר עליהן, ולא לתת ליאוש לפגוע בי. כן ממש כואב לי לראות את הדברים, שכן יודע אני שלא זה מה שה´ רוצה מאיתנו. יודע אני שהקב"ה שהוריד אותנו לעולם בתקופה הזו, עם כל הסיבוכים שלה, מאמין בנו באמת שאנו מסוגלים להיות שליחים נאמנים שלו, שליחים לפעול את היעודים הגדולים שעומדים לקראתנו.
קורא אני בתוך דבריך גדלות רבה, אמונה נפלאה, ידע גדול, ועוד המון המון אוצרות, אך דבר אחד יכול לעצור את כל השפע הזה מלפעול בעם ישראל, דבר אחד שיכול להשתלט על האדם ולכלות כל חלקה טובה, והוא היאוש.
כן, אני יודע שגם את מבינה שיאוש איננו דבר טוב, שיאוש הוא רק כוחות של שלילה שמנסים להשתלט על האדם, שהיאוש הוא כלי של היצר הרע, ושאת פונה אלינו כי את רוצה שנעזור לך לצאת מכל ההרגשה הקשה הזו, ולא בגלל שאת כבר אינך מאמינה בכל מה שאת יודעת.
אינני מאמין בעצימת העיניים מלראות את כל הבעיות, אך גם אינני חושב שנכון לפתוח אותן יתר על המידה. לפעמים כאשר אנו שוקעים יותר מידי בצרות ובבעיות, אנו מגיעים ליאוש ובכך הקשיים הכניעו אותנו. לכן לפעמים הדבר הנכון הוא שלא לעסוק יתר על המידה בבעיות אלא לדעת שהעיקר הוא הטוב, לדעת שהעיקר הוא הבנין, וכל הדברים השליליים יעברו שהרי אין להם באמת יסוד אמיתי וקיים, יודעים אנו שלשקר אין רגליים וגם אם הוא יצליח להתקיים זמן מה, בסופו של דבר הוא יפול ותיגלה האמת הנפלאה שאנו מאמינים בה כל כך ומצפים לה כל כך.
צריכים אנו לזכור שהשינוי שעם ישראל עובר בדור האחרון הוא לא דבר קטן. השינוי הוא כמו לידה מחודשת, לידה שיש בה גם כן כאבים, כן כואב מאד, ולפעמים יש בה גם כן תחושות קשות שכבר לא רוצים להמשיך, רוצים לעזוב אות הכל. אך אדם מן הצד הרואה את היולדת בחבליה, יודע שעם כל הצעקות, עם כל הכאבים, לא רק שהתינוק יצא לבסוף, והכל יתמלא שמחה אלא שהכאבים עצמם הם אלו המאפשרים לתינוק לצאת אל העולם.
כן, כגודל הכאבים שאנו חשים כיום, אנו יודעים עד כמה גדולה תהיה הגאולה השלמה שאנו צועדים אליה כל הזמן. כיום כאשר אנו נפגשים עם כל הסיבוכים אנו מבינים ומרגישים בנפשנו, עד כמה אי אפשר אחרת, עד כמה אנו יחד עם כל עם ישראל צריכים את הגאולה, עד כמה אי אפשר להמשיך במצב שאנו נמצאים בו, והתחושה הזו מקרבת אותנו עוד ועוד להתקדם הלאה.
אנו נדרשים כיום להיות אנשי אמונה, אנשים המאמינים בה´, אנשים היודעים להרים את הראש מעל הגלים המנסים להטביע אותנו ולהמשיך ולסחוף הלאה, לדחוף את עם ישראל, לקדם ולקדם, שאנו יודעים שאין יותר מעצור, הגאולה תגיע, ואנו דוקא מיתוך האהבה הגדולה שיש לנו לעם ישראל, נעשה כל מאמץ להביא אותה כמה שיותר מהר.
בתקופה האחרונה סבלנו מכות, סבלנו מכות כואבות מאד מהאחים שלנו, מאלו שאינם מבינים כלל מה אנו רוצים, למה אנו שואפים. סבלנו ואנחנו עדיין סובלים יום יום, אך אנו יודעים שהדרך היא לא להתמלא שנאה על האחים שלנו אלא להבין שמצבם של אלו שפגעו בנו הוא כמו מצב של אדם חולה שפוגע במי שבא לעזור לו להתרפא, הוא לא מבין זאת, הוא חושב שבאים נגדו ולכן הוא נלחם נגד האוהבים שלו.
אנו נקראים להתחזק באהבה, להתחזק באמון שלנו בה´ ובעם ישראל עם ה´, ובכך נמשיך הלאה ונגיע לגאולה השלמה במהרה.
אני ממליץ לך מאד להיכנס לאתר ישיבת בית אל ולראות שם דברים של הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, לקרוא ולשמוע. דברים אלו נראה לי שעשויים לחזק אותך מאד.
הכתובת היא www.yeshiva.org.il
בברכת כל טוב והרבה שמחה
יצחק.
zahig2@shoresh.org.il