אני לחוצה שלא יכניסו אותי להדרכה

שלום לכותבת היקרה,
השבוע נקלעתי לשיחה בין 2 בנות באוטובוס צפוף ודחוס בירושלים...הן דיברו על הכניסה להדרכה ואני הפלגתי לי במחשבות על התקופה בה הכניסו מדריכים בשבט שלי להדרכה...(די מזמן..)
חשבתי לי כמה זה מצחיק שבאותו זמן נראה שאין דבר יותר משמעותי מכך בעולם כולו,ויותר מכך-
ישנה הגדרה ברורה-מי שנכנס נחשב ´שאקל/ית´ ´כלי´....מלך העולם..
אני רוצה לנסות ולהאיר כמה נקודות.
אני מבינה את הקושי שלך ואת ההרגשה שלפני...שאולי החלום שלי לא יתגשם,וכו´.
ראשית, תחשבי טוב מה הסיבה שאת כל כך רוצה להיכנס להדרכה??
אנחנו צריכים לטהר את עצמינו מהרבה דברים חיצוניים...(אין זה מופנה אלייך חלילה,אלא לתופעה הזו. נסי לחשוב אם זה נוגע אלייך,מפני שאינני מכירה אותך...)
לפעמים רוצים להיכנס להדרכה מהסיבות הלא נכונות. כבוד/הערכה/שליטה/קשר עם בנים-מדריכים ועוד...
דבר שני- מי קבע שזה הדבר החשוב ביותר בו אפשר לתרום??
ישנם כל כך הרבה תחומים בהם אפשר להשתלב ולתת,לא פחות מהדרכה בבני עקיבא. ובאמת מי שכל כך חפצה בכך-תמצא את דרכה לסניף פיתוח/חוץ ותוכל להדריך אם זה אידיאל משמעותי עבורה.

תביני,אני מעודדת מאד את הכניסה להדרכה,את העשייה החינוכית ,ורוח ההתנדבות בגיל הזה, וכו´,
ומצד שני,יש המון מקומות בהם יש חסד ועשייה נוספים מלבד הדרכה.
אני רואה את המצב ככזה:
את מאד רוצה להיכנס להדרכה ומבחינתך משמעות האי כניסה= אני לא שווה! אני רוצה להבהיר לך-את מאד שווה בלי קשר להדרכה כזו או אחרת. את שווה וטובה בזכות עצמך,מ פני שה´ ברא אותך עם כשרונות ויכולות וכו´. ולא בגלל שמישהו הכניס אותך להדרכה או לא....
בעיני זו קביעה חמורה של החברה....מי קבע שכניסה להדרכה הופכת אדם לשווה יותר/פחות??
ויותר מזה-חשוב שבעיני עצמך-הערך והביטחון העצמי שלך לא ירד במידה ולא תכנסי.

פתחת את המכתב בייאוש גדול..ואני חושבת לעצמי: ייאוש בגלל זה? האם לא נסחפנו קצת?
התבונני סביב בנעשה בשעות אלו במרחבי ארצינו ואולי הפרופורציה תחזור.
ובנוגע ללחץ והמתח מסביב-
ממש לא שווה לריב על דבר כזה,אנחנו נמצאים בתקופה של 3 השבועות בהם היה חורבן הבית שנחרב על שנאת חינם שבתוכה כלול גם לשון הרע ורכילות...במצבים כאלו שצריך לבחור כמה אנשים מתוך קבוצה,מתחילים לדבר אחד על השני ולדרג מי טוב יותר ומי פחות...אז דבר ראשון-כדאי שנזכור שהדבר לא אומר מי טוב יותר וכו´,אלא מי כרגע צריך להיות בתפקיד הזה, בזמן הזה,ובסניף הזה. כל אחד וייעודו בחיים ומקומו שבחר לו הקב"ה.
חבל שאנשים שמיועדים לחנך יתחילו בדיבורים מיותרים אחד על השני...
נסי להשפיע על סביבתך-לקחת את הנושא בצורה קלה יותר ואמיתית יותר.
הסירי דאגה מליבך-אם תכנסי-ישלח ה´ את ברכתו ושתהיה לך סיעתא דשמיא בדרכך,ואם לא-תמצאי את מקומך המתאים ביותר. ובכל מקרה-תשמחי ותפרגני למי שנכנסת...

המון הצלחה וברכה בכל אשר תלכי ותפני,
ותזכרי שבכל מקרה,במקום שנסגרת דלת,נפתח חלון-תמיד יש מה לעשות..
שתפילותייך יתגשמו לטובה,
אם תרצי,תוכלי לכתוב בשמחה ל:
Adigut7@gmail.com
שבת שלום ומבורך,
עדי