אני לא מצליחה ליצור קשרים עם חברות

בע"ה

שלום לך שואלת יקרה,
שאלתך מאוד קצרה ולא מפורטת ולכן ניצב בפני קושי לדעת מהו מקור הבעיה, אך אני סמוכה ובטוחה שלא לחינם הגיעה דוקא אלי השאלה ואני מקווה שה´ יהיה בעזרי והתשובה אכן תעזור לך.
המחשבה היא חלק כל כך חשוב בחיינו.
האדמו"ר הזקן אומר "שהמחשבה היא גם כן בחינת אותיות, כמו הדיבור רק שהן רוחניות ונעלות יותר" - המחשבה נעלית יותר מהדיבור, מאחר שהיא יותר קרובה לנפש האדם, המחשבה נסתרת מעיני הכלל, ובני האדם ניצבים בפני קושי עצום לדעת מה קורה בנבכי נשמתו של האדם...
אנו לא יודעים מה חושב אדם, מה עובר במוחו. קשה לשער מה חושב פלוני ברגע זה ממש מאחר שהמחשבה היא פנימית, אישית ומכאן גם העוצמה שלה...היא משפיעה על כל מהלך חיינו.
המחשבה משפיעה על התנועות של האדם,
על דיבורו,
על מעשיו,
על סביבתו,
וכמעט על כל מה שקורה בחיינו.
לכן, אין שום בעיה עם עצם המחשבה,כולנו צריכים לחשוב אלא שהשאלה היא מה כדאי לחשוב?

היהודי שחי בעולמו של הקב"ה צריך לאמץ לו גישה של בטחון עצום בבורא עולם, כל אדם צריך לומר "בשבילי נברא העולם"- החסידות מלמדת שכשאדם מבין שהקב"ה ברא לכבודו את כל העולם, ומייחד את מלכותו רק עליו הרי שחייו יתנהלו באופן שונה לגמרי.
יקירתי, עיצרי רגע, חשבי על כך שה´ – מלך מלכי המלכים ברא את כל העולם רק בשבילך, את מבינה את העוצמה?
כל העולם רק ב- ש- ב- י- ל- ך !!!!
זו מחשבה שכדאי לחשוב.
לנשמתך יש שלושה לבושים : מחשבה, דיבור ומעשה.
ובכל הלבושים שלך את צריכה להשתמש, לחשוב מחשבות רצויות שיעזרו לך בעבודת הקב"ה, להשתמש בדיבור ולעלות בקודש וכמובן שהמעשה הוא העיקר.
כתבת שאת חושבת המון...והמחשבה שלך מפריעה לך לחיות נורמלי.

יהודי צריך להסתכל על הדרך בה הוא הולך וכשהוא נתקל באבן, יש באפשרותו לעשות כמה דברים:
• לפגוע באבן וליפול
• לראות את האבן וליפול
• לראות את האבן ולהרים אותה.
אפשר להיתקל בבעיה בחיינו ולא להתייחס אליה, פשוט להתעלם ממנה וליפול, להכנע.
אך אפשר גם להסתכל על הבעיה ו"להרים אותה מעלה", להפוך את הבעיה לעוצמה, וזו עצתי אלייך.
להסתכל על האבן ולהפוך את החולשה לעוצמה.
לקחת את המחשבות ולהשתמש בהן לטובה, להפוך אותן לכוח.

ואיך עושים את זה???
כלל ידוע מאת הבעל שם טוב "תחשוב טוב יהיה טוב".
הרי ממילא את חושבת...ואי אפשר לעצור את המחשבות
אין גם טעם להכנס למלחמה עם המחשבה.
לא כדאי, ולא רצוי להלחם במחשבה כיוון שהיא תמיד משוטטת.
לכן, חישבי מחשבות טובות ורצויות.

אפשרות נוספת היא שלא המחשבה היא הבעיה אלא שיש לך רתיעה מלעשות כל מיני פעולות, או שמא את מסתגרת בתוך עצמך, נעצרת מלהביע דעה, ואם הבנתי כראוי את דברייך את חושבת כל הזמן:
מה יאמרו עלי?
מה יחשבו עלי הבריות?
האם כדאי לי לדבר עם אורטל...? או
אולי כדאי שאשתוק שלא יחשבו שאני מוזרה או לא מספיק חכמה...

אם זו הבעיה כדאי לחשוב על כך שה´ הוא מלך עצום שמנהל את כל העולם, ובני האדם בעולם הזה הם קטנים ושווים והם בעצם כל כך קטנים מול המלך העצום והנורא...ופתאום את תרגישי יותר בטוחה בעצמך, הרי ממי יש לך לפחד??
"ה´ לי לא אירא" - הקב"ה איתך,הוא ברא את העולם כדי שאת תמלאי את שליחותך, בני האדם הם אמנם שליחים קטנים, אך יש להם כוח עצום כיוון שהכוח שלהם נשאב ממלך מלכי המלכים- הקב"ה.
יקירתי, יש לך כוח שקיבלת מאת השליח שלך. המלך.
את חייבת להשתמש בכוח שלך ולא לשמור אותו בתוך תיבה סגורה.
אל תפחדי משום אדם, תביני שכולם שווים, רק שיש אנשים שעוצרים את עצמם לחינם, ובכך הם לא נמנעים מלקיים את שליחותם, הם עוצרים את האור שלהם ולא נותנים לכולם להנות ממנו.
ברגע, שתפנימי שהשתיקה וההסתגרות מונעת ממך לבצע את הציווי של המלך, הרי שפתאום תקלטי שאין זמן למחשבות מיותרות- צריך לפעול במרץ, בשמחה.

דמייני את עצמך מנהלת שיחות נורמאליות עם חברותייך, דמייני שמצאת לעצמך חברה ואת משתפת אותה בלבטים שלך...ופתאום גם המציאות תהיה יותר פשוטה איכשהו את תראי שפשוט זה קרה דיברת עם חברה ועם עוד חברה...
אל תתאמצי לדבר עם בנות, אלא תתני לזה לקרות בטבעיות, בכל פעם שמגיעה לך מחשבה שמציקה לך, תחליפי אותה במחשבה אחרת על כך שפתאום את משוחחת עם מישהי והשיחה נעימה...קולחת וזורמת.

בכל פעם שאת נרתעת מלדבר...היזכרי שלא ייתכן לנהל חיים תקינים של שמחה כאשר לא מתקשרים עם הסביבה.
הרי מ"ה מצעדי גבר" כל מקום בו נמצאים, העיר, השכונה, סביבת החברות הכל בהשגחה פרטית כדי לפעול בתוך המקום הזה דווקא.
אם כן, לא לחינם את חיה בסביבת החברות שלך, אלא שיש לך שליחות לקיים, ואיך אפשר שתקיימי אותה מבלי שתדברי אפילו??
מבלי שתכירי את חברותייך?

לסיכום...
את ורק את שולטת במחשבות שלך, לאף אדם אין גישה לשנות מחשבותייך.
המחשבה היא גן קסום שניתן לשלוט עליו, אלא שצריך לאמן את המוח לחשוב מחשבות נכונות, טובות, מועילות וברגע שהמוח יתרגל לחשוב טוב אז יהיה טוב.
כמו בכל הרגל חדש בימים הראשונים קצת קשה ואחר כך מתרגלים....

המוח הוא שריר וגם אותו אפשר להרגיל.

בהצלחה,
יהי רצון שתצליחי לעבוד את ה´ בשמחה ללא פחדים, מתוך בטחון אמיתי בה´- מלך כל בשר ודם.

אם עניתי או שמא לא עניתי על שאלתך, את מוזמנת בכל מקרה לשאול.
שלך,
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@walla.com