אני לא מצליחה להתרכז בתפילה – מה עושים?

בס"ד

המטרה היא להתקדם ולא לתת לכשלון לנווט אותנו. רק כך אנחנו מצליחים בסופו של דבר להגשים את המטרה שלנו.

שימי לב! לפעמים חוסר הריכוז נובע מסיבות שמלמטה ולפעמים מסיבות של שמלמעלה.

לפעמים בגלל טרדות מהעולם הזה – טרדות פרנסה או אחרות שנכפות עלינו.
לפעמים בגלל טרדות מהעולם הזה שהבאנו על עצמנו בצפיה בטלויזיה או בסרטים שמחזיקים את ליבנו ויוצרים "רגשות של שקר" "בכי של שקר" "אהבה של שקר" "שמחה של שקר" "מתח של שקר" "חיים של שקר". הרגש לומד לעבוד על שקר וזה ממש רע לתפילה שצריכה להיות על אמת. אלוקים לא אוהב "כת שקרים".
מלמבד רגשות שקר אלו הם גם מסיחים את דעתינו מהחיים האמתיים אל דמיונות שוא. זה לאו דוקא בסרטים זה יכול להיות בקריאה או בשהיה במקומות שיגרמו לנו בילבול.

שמעתי פעם אומרים בשם הבעש"ט שאמר כי המחשבות הרעות שבאות לאדם בתפילה הם כוחות הרע שמנסים להחטיא את האדם, כוחות שבאות לו בגללו, או בגלל המקום שהוא נמצא בו, או בגלל עוונות הדור.
כשהאדם דוחה ומתעלם מהמחשבות הללו ומתמקד בתפילה – כוחות הרע האלו נעלמים, נשרפים, נעלמים ואינם ולא חוזרים יותר. כל מה שיבוא אחר כך אלה כוחות אחרים – וכל דחיה שלו למחשבות ולכוחות הללו מנקה יותר ויותר את עצמו ואת העולם.

***

לפעמים הטרדות הם בגלל סיבות של מעלה – שערי שמים חסומים בגלל סיבות כאלו ואחרות. את מרגישה שאת מדברת ואין מי ששומע. זה לא שאין מי ששומע - זה ששומע קיים, אבל השערים חסומים והתפילה לא מגיעה אליו.

מה עושים?

אם לא תכנעי - בודאי היום או מחר תצליחי להבקיע את שערי השמים שכעת הם אולי חסומים בשבילך.

אבל אם לא תנסי – לעולם לא תצליחי.

המשיל מישהו את הענין לאדם הדופק על שערי הארמון, לפעמים בני הבית עסוקים בדברים אחרים יותר חשובים ואין להם פנאי להענות לדופק על הדלת. אבל מי שמתמיד בסוף הוא זוכה לכך ששערי השמים נפתחים לו.
הבעיה הגדולה היא כאשר השער נפתח ובני הארמון רואים שזה שדפק על הדלת התייאש והלך לו.

את המשל הזה לא המצאתי מראשי – זה התיאור שרש"י מביא במסכת ברכות להבנת התהליכים הפנימים הנסתרים העליונים בדרך ציורית.

***

למעשה – מה שצריך לעשות הוא לנסות לכוון במילה אחת, בברכה אחת, ולא להרפות.

נסי במיוחד בקריאת שמע!

עשי מאמץ מיוחד בפסוק הראשון!

אל תוותרי!

אל תוותרי גם בהמשך הפסוקים. אם אמרת איזה פסוק ולא כיוונת – חיזרי עליו!

אני מכיר מישהו שהיה פעם בסערת נפש ולא היה מרוכז. לא הצליח לכוון בקריאת שמע וחזר עליה חמישים פעם עד שאמר אותה בכוונה.
אם היצר יודע שאת כל כך נחושה לכוון – זה יבוא הרבה יותר מהר. זיכרי כשעולים על הגל של הכוונה – זה רץ הרבה יותר מהר.

כמו שתעשי בקריאת שמע תעשי גם בברכה ראשונה של שמונה עשרה. אל תתקדמי מילה אם לא כיוונת בה.
עוד כוונה – עוד מילה.

בעזרת ה' יתקבלו תפילותיך ברצון.


אמן