שאלה
שלום, הראש שלי כל הזמן שופט אנשים וקשה לי עם זה. אני יודעת שזה לא נכון ולא טוב. אני כל הזמן עושה לעצמי פסיכולוגיות של "את לא באמת יכולה לדעת", ו"ברור שזה לא אמיתי", ובכל זאת זה לא עובר לי. מה לעשות? איך להפסיק?
תשובה
שלום לך יקרה,
השאלה שלך חשובה מאין כמותה. נדמה שכולנו מתמודדים בבעיה הזאת במינון זה או אחר.
אני מזדהה כל כך עם הכאב שבו אני מרגישה שכתבת את המכתב. לפעמים אנחנו רוצים להשתנות וכבר מבינים מה לא בסדר בהתנהגות שלנו (דבר עצום לכשעצמו!!) ובכל זאת מרגישים עדיין 'תקועים במקום'.
אז קודם כל תדעי- את לא במקום! עצם המלחמה שלך, הרצון להתקדמות והחיפוש אחרי דרך טובה יותר כבר מעידה על התקדמות ענקית!
(אז כאן תרשי לעצמך לקחת נשימה עמוקה ולחייך!)
אין מה לעשות מידות שגידלנו וטיפחנו במשך שנים קשה להוריד אותן ב'נוקאווט' אחד. זו עבודה קשה ותהליך שנמשך, ואנחנו מתאמנים בו פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, עד שאנחנו נעשים חזקים יותר וגיבורים (מלשון התגברות) יותר.
קראתי משהו מקסים בשבת שעברה שלפעמים כבני אדם יש לנו נטיה להיות עורכי הדין, הקטגורים, הסנגורים והשופטים של כל דבר שאנחנו פוגשים בו, (ולפעמים גם הנאשמים עצמם...), בדרך כלל הנטיה הזאת היא מקסימה ומאוד טיבעית! אנחנו כבני אדם נדרשים כל יום לבחור בין טוב לרע וכנראה שאצלך החתירה הזאת לאמת יוצאת בין השאר דרך השיפוטיות של בני אדם סביבך.
הבעיה שלנו מתחילה כשהמידות שלנו יוצאות מפרופורציות בריאות.
מהמכתב הקצר שלך קשה לי להבין היכן הסערות שלך מתחוללות, רק בראש? או גם בדיבור? או שזה ממש מוביל אותך לנקיטת צעדים מעשיים כנגד אדם זה או אחר? ולמי הנזק בעיקר נגרם, לך? לאחרים סביבך? אם תרצי אשמח לשמוע ממך עוד ובעזרתך נוכל להגיע לתשובה קצת יותר ממוקדת.
דבר ראשון שאני יכולה להמליץ לך, תנסי במקום לחסום את הרע להתמקד בטוב. כשמגיעות לך המחשבות האלה אל תלחמי בהם (זה מתיש נורא) תנסי לחשוב על משהו טוב אחר לגמרי, בין אם זה באדם שכלפיו את מפנה את השיפוטיות הלא טובה או בכלל כל דבר אחר שבחייך, תנסי לחפש איזה שהיא נקודה טובה וממש לברר אותה ולהעצים אותה.
למשל, אם את חושבת משהו לא טוב על חברה שלך, אל תנסי בהכרח למצוא תירוצים טובים למעשה רע שהיא עשתה. אלא תזכרי ששבוע שעבר לדוגמה היא ממש היתה חמודה והסכימה 'לחפות' עליך בתורנות השבועית כי היא ראתה שאת ממש עייפה.
פשוט לפעמים ההדחקה המוחלטת של דברים או המלחמה והעיסוק המתמיד ברע שבתוכנו, גורם לנו למתיחות בנפש, להתעסקות מוגברת ואובססיבית או לייאוש.
אל תתייאשי מתוקה!
אני רואה בך המון טוב! אכפת לך! אנשים שלא אכפת להם, לא מבררים איך הם יכולים לעזור לאנשים אחרים, או להשתפר בעצמם.
דבר שני שאני יכולה להמליץ לך עליו הוא לנסות ללמוד כל פעם במשך תקופה רציפה משהו קצר ממסילת ישרים. הספר הזה עוסק בעבודת הנפש בשלבים הדרגתיים. תראי אם הסגנון הזה מדבר אליך.
דבר נוסף, תנסי להזכר בפעם בודדת או בתקופה שכן הצלחת להתגבר. מה עזר לך? מה השפיע עליך? האם זה היה אדם מסויים? או משפט או פסוק שהתנגן לך בראש?
אם תצליחי להזכר, תנסי לכתוב לך את המשפט הספציפי הזה (או תחפשי לך משפט שמאוד מדבר אליך בנושא) על המראה שלך בחדר או בכל מקום אחר גלוי לעין שהוא יהיה לך כל הזמן בתת מודע כך שבמקרה הצורך הוא יצוץ לך שוב ב'שלוף'.
ואם אחרי שעשית את כל ההשתדלות, ואת מרגישה שעדיין לא הולך לך, אל תתייאשי. אל תשכחי שגם לקדוש ברוך הוא יש חלק בעיניין. ואני בטוחה שכשהשתדלות מגיעה מלמטה ישנה השתדלות גם מלמעלה. (וברור שתפילה תמיד תמיד עוזרת!) בסוף יהיה שכר לפעולתך. גם אם התוצאה איננה שלמה והיא עוד לא מספקת, תמיד יש את הנקודות שאת צוברת מעצם ההשתדלות והפירות שקצרת במהלך הדרך.
אם תרצי אשמח לשמוע ממך איך הולך! :)
רק שמחה וטוב!
אביגיל
avigailbar@gmail.com