אני בחברה מעורבת וכל פעם רוצה להרשים בן אחר

שלום רב

אנחנו שמחים על פנייתך, אנחנו לא חושבים שאת משוגעת אלא שאת נורמלית לחלוטין, והפניה הזו משקפת רצון עמוק לחיות חיים רוחניים יותר ועמוקים יותר

הבלבול שלך פשוט נובע מהחברה המעורבת בה את נמצאת. קוראים לזה - חוסר מחויבות. זה נכון שאת בקשר עם בחור אחר, אבל אין לך שום מחויבות לקשר הזה (ובצדק) ולכן, זה מאד טבעי, שכל בחור חדש יעניין אותך כי במודע ואולי בתת מודע את חושבת - אם הבחור הזה יהיה יותר מוצלח - אז 'שווה' לעזוב למענו את הקשר.

במילים קצת יותר מופשטות, בחברה מעורבת כל הזמן נמצאים בתחרות. הבנים על לבן של הבנות והבנות על לבן של הבנים. ב"ה שאת שומרת נגיעה ולכן כל התחרויות האלו הן בעיקר בראש שלך ובהתנהגות שלך בחברה. בחברות חילוניות, התחרויות מגיעות הרבה הרבה יותר למטה.

שאלת מה יהיה כשתהיי נשואה. אז מצד אחד, כמו שכתבתי, כשנשואים אז המצב אחר לחלוטין, מכיון שיש כאן מחויבות. מצד שני, המחויבות הזו היא משהו שצריכים להתאמן עליו, ובאמת בציבור החילוני בעיית הנאמנות היא הרבה יותר חמורה מכיון שלהתחיל מחויבות סתם כך באמצע החיים זה מאד לא פשוט. אז נכון שבהתחלה האהבה החזקה עוזרת, אבל ברגעים קשים, הנטיה למצוא מישהו אחר היא מאד מאד חזקה.

אני חושב שהשאלה שלך היא הזדמנות מצוינת להתחיל לחשוב על חברה אחרת. חברה הרבה יותר נפרדת, חברה שאת לא כל הזמן במירוץ אחר הבן התורן אלא עוסקת בפיתוח העצמי שלך איך ש[את] רואה. חברה שבה יש חיזוק הדדי ולא תחרותיות.

כתבת שאת שמיניסטית, אבל לא כתבת מה את הולכת לעשות שנה הבאה (ואולי עדיין לא החלטת). אין לי אלא לדרבן אותך לקבל על עצמך לנסות כמה שיותר להפרד מהחברה המעורבת בה את נמצאת. אמנם זה לא קל כך באמצע החיים, אבל מצד שני, גם כך אחרי י"ב הרבה פחות מגיעים לסניף, בשירות הלאומי גם יש בסיס טוב לחברה נפרדת (כמובן - צריך לבחור מקום שירות שיאפשר את זה, ולא שירות לאומי באיזה תיכון..) ומעל לכל - לחזק את עצמך, לחזק את ההתקדמות הרוחנית שלך, ובע"ה עם הזמן תרגישי הרבה הרבה יותר טוב

מקוה שהועלתי מעט, תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי

טוביה
tsbias@actcom.co.il