שאל את הרב

אמונת חכמים - תורה שבעל פה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 15/12/11 22:37 יט בכסלו התשעב

שאלה

קצת קשה לי לנסח את השאלה, אבל אני אנסה לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש.

יש מצוות מסוימות, שגם אחרי שבודקים את הבסיס שלהן נראות שטחיות\ מוזרות\ פרימיטיביות. למשל, כיסוי ראש... זה שמסיקים שאישה צריכה לכסות את ראשה מזה שהכהן פרע את הראש שלה נשמע מופרך. המון פעמים עולות לי מחשבות כאלה ואני בואלת את עצמי: אולי אני דפוקה, וברור שאני צריכה לתת אמון בחכמים? אבל ברור לי שהם חיו בתקופה שונה לגמרי וזה בחלט נותן לגיטימציה לשאול שאלות כאלה...

בכל אופן, אפשר לראות שאני מבולבלת, אז אולי רק תוכלו לענות לי מה אני צריכה לעשות כשעולות לי שאלות כאלה?(חוץ מלבדוק את שורש המצוה כי כבר ניסיתי)

תודה רבה

תשובה

שואלת יקרה שלום וברכה!
דבר ראשון יישר כח על השאלה הנבונה שניכר ממנה שהיא נובעת ממקור פנימי ועמוק של רצון להבין את התורה והמצוות באמת!!!
בשאלתך את נוגעת בנקודות מאד חשובות אשר צריך להתעמק בהן ולתת עליהן את הדעת. תרשי לי לנסות להתמודד עם שתי הטענות המרכזיות שלך.
א) ישנם מצוות שנראות לנו פרמטביות, מוזרות ומיושנות שאבד עליהן הכלח.
ב) לא מובן איך חז"ל למדו את אותן המצוות מתוך הפסוקים.

דבר ראשון לדעתי צריך לתת את הדעת על מוקומן ותקפותן של התורה בכלל והתורה שבעל-פה (קרי: המצוות שחכמים נתנו לנו או למדו מתוך הכתוב בדרך של דרשה) בפרט.
עלינו לזכור שאת התורה קיבלנו במעמד הר סיני מידי לא אחר מאשר הקב"ה בעצמו! המוסר שישנו בתורה הוא מוסר אלוקי ונצחי. התובנות שבתורה הן עמוקות ביותר מכל תובנה שאדם יכול להגיע אליה לבד.
כאשר אנו טוענים שהמצוות נראות לנו פרמטביות ומשונות, צריך לזכור שדבר זה נובע מתוך ההסתכלות הצרה שלנו כבני אדם ומושפעת מרוח התקופה ומהערכים שקידשה אותה החברה. למשל הערכים השולטים בעולמנו המודרני אלו ערכים של שוויון, פתיחות, וחופש כמעט בלתי מוגבל. מובן שיש מקום לעולם ערכים זה, אבל בעקבות העובדה שדווקא ערכים אלו מעולים על נס נדחקים הצידה ערכים כגון צניעות (חיצונית ופנימית), יושר, ודאגה לזולת [אני יודע שהדברים קצת כוללניים מידי ובוודאי גם בזמננו ישנן גלויים חלקיים של ערכים הללו אך הם אינן עומדים במרכז]. בעקבות כך מסתבר שמערכת הערכים של כל תקופה ותקופה הינה מערכת ערכים חלקית שאיננה כוללת בתוכה את כל הערכים במידה הראויה להן.
אי לכך ובהתאם לזאת עלינו לשאול מה היא המערכת שעלינו לבכר, האם זו רוח התקופה אשר נוצרה בידי אדם ומטבעה היא חלקית או שמא עלינו להבין שבתורה האלוקית ישנה בפנינו מערכת שלמה שנותנת לכל ערך וערך את מקומו הראוי כטבען של הדברים הנעשים ע"י הקב"ה?
נראה לי שכאשר אנו אומרים שהתורה נראית לנו פרמטיבית עלינו לזכור שאמירה זו נובעת מתוך המקום והזמן בו אנו חיים. נכון שכמעט בלתי אפשרי להתנתק מעבותות הרוח השלטת במקומנו, ואולי אף אין כל צורך לעשות זאת, אך עלינו לזכור את היחס בין התורה האלוקית ובין רוח הזמן. וגם כאשר מצוות התורה לא נראות לנו ואינן מובנות לנו מתוך סולם הערכים שאימצנו לנו, עדיין עלינו לקבל את דברי התורה מתוך הבנה שהדברים נראים לנו כך בגלל שאנו מושפעים מרוח התקופה ורואים את הדברים רק באופן חלקי.
יש לחזק את האמונה שהתורה ניתנה לנו מן השמים והיא איננה מערכת חוקים אנושית ולא דומה למערכת כזו כלל!!!

לגבי הטענה השניה שלא מובן מאיפה חכמים למדו כל מיני מצוות. יש להבין את כל המערך של התורה שבע"פ: התורה שבע"פ מורכבת משתי חלקים מרכזיים.
החלק הראשון הוא הקבלה (ואין כאן הכוונה לקבלת האר"י ולעניין מסטי). יש להבין שכאשר ה´ נתן למשה את התורה הוא גם אמר לו פירושים לכתוב בתורה ואף מצוות שלא נכתבו בתורה. מצוות אלו עברו ממשה ליהושוע ומיהושוע לזקנים וכך הלאה מדור לדור.
דוגמה נפוצה להסביר עניין זה זו מצוות תפילין. בתורה כתוב בסה"כ "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפות בין עינך" קשה להבין אין מתוך פסוקים אלו הבינו שצאריך לשים על היד ועל הראש קופסאות שחורות עשויות מעור בהמה כאשר בתוכן ארבע פרשיות מסויימות מהתורה, ומתלשלות מהן רצועות מעור גם כן. ובאמת חז"ל אמרו שמבנה התפילין הוא הלכה למשה מסיני. כלומר שבתורה רק הזכירו את המצווה אבל הפירוש וההסבר שלה ניתן למשה בע"פ ולא נכתב בתורה. ומשה הסביר את המצווה לבנ"י ומאז מראה התפילין עובר מדור לדור עד ימינו אנו.
בעקבות כך מסתבר שהרבה מהמצוות שנאמרו לנו ע"י חכמים אינן המצאה שלהם, אלא זו מסורת שהם קיבלו עוד ממעמד הר סיני. כלומר שמצוות אלו הן צרכות להיות באותו מעמד של התורה שבכתב אשר דיברנו עליה קודם.

החלק השני שבתורה שבע"פ הוא החלק בו ניתן מקום לחכמים "לחדש" מצוות בתורה. בו חכמים לומדים מתוך הכתובים ובעקבות כך מחדשים דברים. במערכת זו ישנה גם כן אפשרות לחז"ל לגזור גזירות כדי להרחיק מעברה. בחלק זה נותן הקב"ה כח לחכמים לעשות את מה שראוי ע"מ לחזק את התורה, אבל יש להדגיש שהמקום לדברי חכמים ולתקפותם ניתן ע"י הקב"ה מתוך תובנות עמוקות שלו שיש צורך לאפשר לחכמים לגזור גזרות ולדרוש דרשות.
לגבי הבנת הדרשות יש להבין שחכמים אינן דורשים דבר סתם כך. חכמים הבינו שהתורה הינה אלוקית ולכן שום דבר לא נכתב בה סתם ולכן מכל מילה מיותרת או ניסוח שיכל להכתב בצורה אחרת יש ללמוד דבר מה. יוצא שגם הדרשות של חז"ל נובעות מתוך ההבנה שהתורה היא אלוקית ולכן יש צורך לדקדק בה בכל אות ואות. מתוך כך גם דברי חז"ל מקבלים את התוקף שנתנו לתורה בתחילה.

נראה לי שמה שצריך לעשות, לא רק כאשר עולות שאלות כאלו, אלא כדי ששאלות כאלו כלל לא יעלו, יש לחזק את האמונה בעיקר השמיני וכדברי הרמב"ם (בהקדמה לפרק חלק):
"והיסוד השמיני - הוא התורה מן השמים. והוא, להאמין שכל התורה הזאת המצויה בידינו היום הזה - היא התורה הנתונה למשה, ושהיא כולה מפי הגבורה...כל מילה ממנה יש בה חכמות ופלאים למי שהבינו ה´, ולא תושג תכלית חכמתה... וכמו כן פרושה המקובל - הוא גם כן מפי הגבורה, וזה אשר נעשהו היום מתואר הסוכה והלולב והשופר והציצית והתפילין וזולתם - הוא בעינו התואר אשר אמר ה´ למשה ואמר לנו, והוא מוסר השליחות, נאמן במסירתו".

לבסוף שוב יישר כח על הרצון הניכר להבין את הדברים לאשורם. וכולי תקווה שהדברים שנכתבו יועילו לך בהתמודדות ויענו לך על שאלתך הנבונה.
אם עוד ישנן שאלות את בהחלט מוזמנת לכתוב לי avihl13@gmail.com

כל טוב
אבי

כתבות נוספות