שאלה
שלום!
אני לא יודע מה קורה איתי, אני פשוט צריך לפרוק את מה שיש לי הלב כי אין לי עם מי לדבר..
הרבה זמן אני מרגיש קרבה מיוחדת אל חבר בכיתה שלי, (כאילו הוא חלק מהנשמה שלי, קרבה שאני פשוט לא מצליח להסביר) אבל לצערי אנחנו לא חברים ברמה שאני רוצה, וככל הנראה כשנגיע לסוף כיתה י'ב אני לא אמשיך להתראות איתו.
העניין הזה (שאני בטוח שאשמע טיפשי מאוד למי ששומע אותו) גורם לי להיות בדיכאון עמוק, שנפרס לאורך כמעט 3 שנים עם עליות וירידות, ושבחודשים האחרונים הגיע לרמות שמעולם לא הרגשתי, רמות שגורמות לי לאבד עניין בכל דבר, שגורמות לי לבכות כמעט כל היום..
בכל מקרה, אני לא מאבד תקווה, אני קורא כל יום תהילים (של אותו היום ולפעמים גם של כמה ימים באותו יום) ומתפלל שהמשאלה שלי תיענה ויקרה לי נס.
אבל, ככל הנראה הנס הזה פשוט לא יקרה לי, כנראה לא מגיע לי.
אז יש לי כמה שאלות..
יכול להיות שחלק מהנשמה שלי נמצאת באדם אחר (בחבר שלי) ובגלל זה אני מרגיש אליו ככה (זה לא דבר חולף, כמו שאמרתי שנים אני מרגיש ככה)
אם לא אזכה שתהיה לי איתו חברות נפש בעולם הזה, האם בעולם הבא, אזכה להיות איתו?
מצטער על השאלות המוזרות.
תודה בכל מקרה..
שבוע טוב...
תשובה
שלום וברכה
מצטער על העיכוב בתשובה. פסח וכו'
יש בוודאי מצב שאדם מוצא קשר נפשי עמוק לאדם אחר והדבר מראה שיש ביניהם מכנה משותף נשמתי, וכמו כל דבר חיובי שאדם נפגש איתו בעולם הזה - בחשבון הנצח הוא יבוא לידי מיצוי והוצאה מן הכוח אל הפועל.
מכל מקום, במישור המעשי הייתי ממליץ לך לא להתעסק עם זה יותר מידי ולסמוך על ריבנו של עולם שימלא את החסך הנפשי הנוכחי באופנים אחרים
בברכה חגי