שאלה
שלום כבוד הרב.
אני בת 24 נשואה 1 כל חיי גדלתי במסגרות דתיות "טובות" ואף למדתי שנה במדרשה לבנות שם התחזקתי ובניתי עם עצמי את עולמי הפנימי-יהודי.
לאורך השנים כולן שאלתי את עצמי שאלות באמונה וברוך ה' עם כל התשובות הסתדרתי.
בשנים האחרונות אני נתקלת בסיטואציות קשות שאני מרגישה שמערערות אותי מאוד מבחינה אמונית- ראשית נפרדתי מביתי היקר בגוש קטיף, ועוד כל מיני סיטואציות בדרך כולל קושי להכנס להריון שני.
אני מרגישה שמצטבר אצלי כעס כבד על ה' וכל התשובות "הרגילות" כבר לא נותנות לי מענה על הקושי- אני חשה (וזה די טיפשי אבל בכל זאת) שאם ה' הוא כ"כ ענק וגדול אז למה הוא 'נטפל' לקטנות ועורם קשיים על אנשים שאוהבים אותו?
אני יודעת שאין לחשב את חשבונותיו ובכל זאת אני מרגישה שמצטבר אצלי קושי נורא..
אנה אפנה?
הרגש של האהבה שלי אל ה' הוא כ"כ חזק- ואני מניחה שמכאן נובעת גודל הפגיעה.
אני כ"כ מפחדת מהרגשות האלה שאפילו את בעלי אייני משתפת בהם כי אני מפחדת שלא יאהב את שישימע..
תודה.
תשובה
שלום
ראשית אין לפחד מהרגשות הללו, כי פחד יטאטא אותן מתחת לשטיח אך לא יעלימם, הם ימשיכו לזחול מתחת לקרקפת...
אדרבא צריך להתמודד ומול ה', בתפילה, כמו חנה שהיתה מרת לב והיא פונה אל ה', אני כל כך רוצה פרי בטן, אני כל כך רוצה לחבוק את בני בזרועותי, למה אלוקי מנעת זאת ממני, דדים אלו שבראת בי, לשם מה בראתם, לא לשם הנקת ילד?
שאלות חריפות וקשות, שאלות של מרת נפש, הכהן חושב אותה לשיכורה והכל יותר שחור משחור.
אך דווקא מי שאמיתי עם ה' ולא מזייף את תחושותיו, זוכה למענה, שהרי ה' חותמו אמת והכאב שלך הוא אמת, הרי אין להסתיר מה' את האמת, אמנם לא להטיח דברים כלפי מעלה, אך לספר עך הכאב, את חייבת.
וה' ישמע את קול תחינתך ויתן לך את שלתך אשר שאלת מעמו.
ברכה והצלחה
איתן זן בר גרעין קול התור כפר הרואה.