איסור נגיעה בחם וחמות ובקרובי משפחה

ב"ה
שלום לך!
בפתח הדברים, אני מתנצל על העכוב בקבלת התשובה.
ראשית, מזל טוב לך ולבן זוגך על החלטתכם לבנות את ביתכם על אדני התורה והיראה.
בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ז´ נפסק: "המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אע"פ שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין קרובים לערוה כלל".
אני חושב שהמפתח להבנת האיסור נמצא בסוף הציטוט: "שאין קרובים לערוה כלל", דהיינו ההסתכלות הנפשית שצריכה להיות לאדם היא, שעליו להתרחק ככל האפשר ממי שהוא אינו ממינו.
איסור זה הוא מצד עצם ענין ההרחקה, שהרי כתב השולחן ערוך שמדובר אפילו במי "שאין לבו של אדם נוקפו עליהם", כלומר שאין כאן רק ענין של מניעה מפני מחשבות והרהורים, אלא ההבנה שצריכה להיות הרחקה עקרונית בין שני המינים.
הסעיף שכתבתי לך עוסק דווקא באיסור נגיעה "בתוך המשפחה", גם ביחס לאנשים הקרובים ביותר אלינו.
המשמעות היא שלמרות שברוך ה´ יש קשר נהדר בינך לחמיך העתידי, ובין ארוסך לאמך, ובעז"ה יהי רצון שהקשר הנפלא הזה ימשיך במהלך כל השנים, גם במקרים האלו אין לגעת ולחבק האחד את השני.
כמובן, שהחכם עיניו בראשו, ומכיוון שאתם הראשונים במשפחה שמחליטים להקפיד על הענין, כדאי לומר את הדברים בשפה ברורה ונעימה, לא מתוך כעס או הודעה להורים, אלא לשוחח איתם באופן גלוי על הענין.
את מתארת ששתי המשפחות הן משפחות חמות ואוהבות, בטוחני שאם תאמרו את הדברים בצורה עדינה, אך ברורה, הוריכם יבינו את הענין.
טיפ קטן (מנסיון...) כשאת יודעת שאת הולכת להגיע למקום בו יש חשש שתאלצי ללחוץ יד למישהו אחר, כדאי מראש להחזיק משהו ביד, אם זה כוס או משהו בסגנון בהתחלה. ובעז"ה, אחר כך כשיש ילדים, להחזיק אותם על הידיים, הדבר פוטר הרבה סיטואציות מביכות.
בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, דוד
DAVIDEIGN@GMAIL.COM