שאלה
אני נער בגיל 15 לקראת 16
אין לי כח יותר אני לא יודע מאיפה להתחיל
הכל דפוק פשוט נמאס לי מהחיים!
אני לא מסתדר עם ההורים שלי בגרוש, הלימודים שלי פשוט על הפנים אני לא יודע איך אני אוציא בגרות . אני כבר לא משתלב בחברה .
גם בעבודת ה' כבר אין לי כח אני מנסה ומנסה וכאילו זורקים אותי. נמאס לי כבר! אני יודע שזה נסיון אבל אין כח יותר לנסיונות האלו. אני רוצה שמשהו יאהב אותי שיחבק אותי. לכן אל תגידו לי שרבונו של עולם אוהב אותי כי זה לא עוזר אני רוצה משהו שאני אוכל להרגיש . אני מתפלל על זה המון זמן וזה לא עוזר . אני משתדל בעבודת ה' ואני לא מצליח.
כל מה שאני עושה בחיים לא הולך אני כזה אפס .
אין לי במה להאחז. אני רוצה לברוח מהכל .
מצידי אפילו למות.זהו נשבר לי
תשובה
שלום רב לבחור היקר .
דבר ראשון אני חייב לומר לך שרואים שהדברים שאתה כותב נובעים אכן ממשבר עמוק ואמיתי וצריך לדעת שמאוד קשה לפתור בעיות כאלה דרך מכתב באינטרנט.
לכן, אני מציע לך שתי הצעות. הראשונה היא להתקשר לקו בחברים מקשיבים - 026518388 מתשע עד אחת בלילה ולדבר עם מישהו שיוכל להקשיב לך ויותר לעזור לך כי בדיבור תמיד ניתן להביע יותר ולהשיג יותר. תוכל להתקשר ולהישאר אנונימי כך שזה ממש נוח.
הדבר השני שאני רוצה להציע לך זה לחשוב אולי כדאי להיעזר בגורם חיצוני, מקצועי. מה דעתך לבקש מההורים שלך ללכת אולי לפסיכולוג – אני יודע שזה נשמע קצת מפחיד – ואתה אומר "מה אני משוגע?" אבל כיום כמעט כל אדם שני הולך לפסיכולוג. זה מאוד יעיל והם מאוד עוזרים (כמובן דוקא פסיכולוג דתי וטוב שמבין מה זה עבודת ה´ ויש כאלה) אני מכיר כמה וכמה אנשים שקרובים אלי – נורמלים לחלוטין בלי שום בעיה – כביכול, שהתמודדו עם כמה דברים והלכו לפסיכולוג והוא מאוד עזר להם. אפילו אני כמה פעמים רציתי ללכת ובסוף לא הלכתי ועדיין אני מתלבט בדבר. זה בטח לא מזיק – אף אחד לא חייב לדעת וזה תמיד מוסיף – אני ממליץ, תחשוב על זה. אני גם יכול להמליץ לך על מישהי מעולה בתחום שחבר שלי הלך אליה. תראה, אין סיבה שתמשיך לסבול. ואם מישהו מבחוץ יכול לעזור- אז למה לא?!
בכל זאת הייתי רוצה לכתוב לך כמה נקודות שאני מקווה שתוכל לקחת איתך ושיעזרו לך.
אל תגיד אף פעם שאתה אפס – חס וחלילה וחס ושלום. תמיד תעריך את עצמך. כל אדם ניחן בכשרונות מסויימים וביכולות מסויימות – ישנם אנשים שזכו ליותר וישנם אנשים שפחות. יש אנשים שמצליחים המון וישנם אנשים שמצליחים פחות. אבל הקב"ה איננו מסתכל לפי כמה הצלחות יש לך וכמה השגת אלא כמה אתה משתדל, כמה אתה מנסה ,ואפילו כמה אתה רוצה – שזה בעצמו המון.
אנחנו חיים היום בתרבות מערבית שהיא מחשיבה רק את מי שיש לו הכי הרבה. הכי הרבה כסף, הכי הרבה ציונים, הכי הרבה צחוקים והכי הרבה פסיכומטרי וכו´. הכל הפך להיות מדוד בכמות. יש מד שכל ואפילו יש מד דוסיות ומד הצלחות.. [אבל כל זה שקר גמור והטעיה מאין כמוה – דברים אמיתיים אי אפשר למדוד]. אישיות של אדם ומידות טובות אי אפשר למדוד. השתדלות של אדם ושאיפות, טוב הלב והרצון – אלו דברים אמיתיים המסורים ללב – והם הם האדם באמת. אל תעריך את עצמך לפי איך שהחברה מודדת אותך. לפי "ציונים" ולפי "כמות החברים" – אני מכיר בחורים שהם כל היום בצחוקים ויש להם המון חברים אבל באמת אין להם חבר אחד כי הכל חיצוני. כבר כתבתי בתשובה אחרת עדיף שלושה חברים אמיתיים ממאה לא אמיתיים (כדאי להסתכל על תשובה על מישהו שאינו מקובל בחברה – תעיין שם - https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=69898 ) אל תמדוד את עצמך לפי העולם השטחי שבחוץ. תמדוד את עצמך לפי הנפש שלך ולפי הפנים שלך ולפי מה שאתה – אלו לא דברים שנמדדים כי הם גדולים מדי לכל מדידה. יש לך נפש אלוקית שה´ נתן לך. זה איננו דבר שאפשר להתעלם ממנו – זה לא נמדד, וזה דבר עצום. יש לך את המדות הטובות שלך ואת השאיפות שלך. הרצון הטוב שלך והנסיון שלך. אלו הדברים הכי חשובים שהקב"ה כל הזמן מסתכל עליהם, שאתה צריך להסתכל על זה. אין שום נשמה דומה לחברתה. לכל אחד יש צד אלוקי שהוא יחודי לו שרק הוא מופיע בעולם – שאם הוא לא היה קיים העולם לא היה מספיק טוב, לכל אחד יש תפקיד גם אם איננו מבינים מהו ואיך אנחנו מבצעים אותו אבל רק אתה יכול לעשות את תפקידך. זה כמו קרן אור שנשברת למליוני צבעים. לפני כן לא ראינו כמה צבעים יש בקרן אור ועכשיו כל צבע נותן לנו את התמונה השלמה של מה שקיים בקרן.
כל אדם בעולם יש לו נשמה עם צבע מיוחד משלה שהיא מופיע במציאות – לך יש אור שלאף אחד אחר אין (ובגלל זה גם עם ישראל מאוד זקוק לך). אל תזלזל באור הזה, אל תזלזל במה שכן יש לך. [אל תסתכל על חצי הכוס הריקה (ולפעמים זה הרבה פחות מחצי) רק בגלל שאלו הדברים שכולם מסתכלים עליהם – תתחיל להסתכל על כל מה שכן יש לך ומיוחד בך ותעריך את זה לא מפני שככה כולם חושבים אלא כי זה ראוי להערכה באמת].
אם היינו מסתכלים על עצמינו באמת, מצד מה שאנחנו ולא מצד מה שהחברה החיצונית של היום סופרת היינו מגלים שכל אדם הוא אדם ומלואו [אדם זה לא גליון ציונים ולא כמות כסף] אדם זה משהו שאינו ניתן להגדרה זה משהו מעבר להגדרה, ועלינו ללמוד להעריך אנשים מתוך היכרות איתם ומתוך הבנה שיש בכל אדם משהו משלו שלא נוכל למצוא במקום אחר – את ההבנה הזו אנחנו חייבים להתחיל מההסתכלות על עצמינו. ולהעריך את עצמינו בצורה הנכונה ולהבין שגם השאיפות שאנחנו מצפים מעצמינו אינן מסתכמות בגליון ציונים כי זה מקטין את מה שיש בנו אלא זה שאיפות של חיים שלא ניתן לצמצם להגדרה אלא זה קשור לכל פרט ופרט בחיים שנחיה אותו בצורה שהכי נכונה על ידי שנצליח כמה שיותר לגלות את הנשמה שבנו...
ופה חשוב לי להגיד עוד דבר לגבי עבודת ה´. חייבים לדעת שבעבודת ה´ באמת עיקר הוא הרצון וכמעט ולא התוצאה "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים" ייתכן שאתה לומד פחות תורה ומקיים פחות מצוות אך כל כך רוצה להתקדם ובזה אתה כבר יותר גבוה מאדם שמקיים כל הזמן מצוות אבל לא אכפת לו כמוך. הרצון הוא מה שחשוב – הרצון לשוב בתשובה הרצון והנסיון להתקדם. אדם שלא מתייאש נגד היצר וכל הזמן ממשיך לנסות הוא כבר ניצח כי היצר מנסה לייאש אותנו מלעבוד את ה´.. ייתכן אפילו לפעמים שלא עלינו אדם מטרתו בעולם אף פעם לא לנצח את היצר בחטא מסויים אבל מטרתו היא תמיד לקום ובזה הוא כבר מגלה את נשמתו שהיא אף פעם לא מתייאשת כי היא כל כך קשורה לה´. אינני אומר שאי אפשר לנצח אבל הערך הגדול הוא [ערך ההשתדלות] (אגב דבר זה נכון גם בחיים הגשמיים – היה לי מורה שרצה לתת פעם "תלמיד מצטיין" בבי"ס חילוני לבור שעשה הכי הרבה השתדלות – אף על פי שהיה פחות מאחרים –אבל כמובן הבי"ס הטיפש לא חשב כמוהו ונתן את זה לאיזה אחד חכם שלא השקיע כלום ותמיד מצליח)
ההשתדלות בעיני ה´ היא מה שקובע באמת. ההשתדלות והרצון. אם אדם מנסה שוב ולא מתייאש כל עליה אחרי הנפילה היא הניצחון הענק שהוא ניצח את היצר – כי מטרת היצר היא לייאש – זה יצר הרע ואנחנו מגלים כשאנחנו לא מתייאשים שאנחנו נצח. אנחנו אלוקיים - אנחנו נצח כי תמיד נמשיך לשאוף להתקדם אל ה´ ... וייתכן שדוקא האנשים האלו – כולם ייראו לעתיד לבוא איך הם הכי הכי גדולים מכולם.
אינני אומר שהכל בחיים טוב ואינני אומר שלא יכול להיות יותר קל. אבל אני אומר שצריך להסתכל נכון. קודם כל – הרבה פעמים באמת אדם רואה את הכוס הריקה וצריך להסתכל נכון. דבר שני לא לראות את הדברים בעיניים קטנות אלא בעיניים אמיתיות. ולדעת שייתכן וקשה , ולפעמים אנחנו אומרים – למה דוקא אנחנו נבחרנו לעבור את זה – למה לא יכלתי להיות אחרת. איננו יודעים. אבל לפעמים ישנם נשמות גדולות –שקיבלו מסימות גדולות וקשות . בעולם שלנו הדברים נמדדים לפי ההסתכלות החיצונית אבל אינך יודע מהי האמת מצד עצמה – ייתכן וההשפעה שלך דוקא מתוך התמודדויותיך היא היא יותר גדולה מכל אדם שמשפיע בעין חיצונית. הרב קוק מרבה לדבר על השפעות שאיננו רואים בעין. יש אנשים שאיננו מכירים אותם , שאיננו [יודעים] את השם שלהם – הם לא מתפרסמים בעיתונים אבל הם הם משנים את כל המציאות בכח התמודדויותיהם ומעשיהם היומיומיים. איננו יודעים את ההסתכלות האמיתית אבל אני יכול להבטיח לך שהיא בטח לא כפי שאנו רגילים להסתכל. ולפעמים אם עלינו נפלה המשימה הקשה יותר בעם ישראל – עלינו לנסות לקבל זאת באהבה. אם זה לא היה אנחנו זה היה מישהו אחר אבל "זכינו" לקבל משימת סיירת – אם זה טוב או לא זה תלוי בהסתכלות , אבל עליך להשלים עם זה ולהיפך הגמרא אומרת לנו "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" דוקא האנשים שלא שקועים ב סטיגמות של העולם כפי שהעולם חושב ורואים תדברים ממקום אחר כי הם "עניים". עניים בכסף, בחברים , ברוח ,בכושר, בציונים. הם רואים את הדברים בצורה אמיתית ויכולים באמת להשפיע – במקום להזיק.
אני מקווה שמהדברים המועטים שכתבתי הצלחתי קצת לחזק אותך כפי שאני באמת חושב שעליך להתחזק. אבל אני עדיין חוזר וממליץ לך לנסות ולדבר עם מישהו, אם זה חבר מקשיב בטלפון או עם גורם חיצוני מקצועי.
תדע לך, שדברים לא יפתרו תוך יום. יש הרבה תחומים שהיית רוצה שישתפרו- בך, באישיות, בחברה, בלימודי, בעבודת ה´. כשמסתכלים על הכל בבת אחת זה מבהיל ומרגישים שאין סיכוי ואז מייד מופיעות התחושות של הייאוש. אבל צריך לדעת שהדרך הנכונה היא להסתכל על הדברים אחד אחד, ולדעת שצריך לנסות לפתור אותם לאט לאט, לא להיבהל. בעזרת ה´ אתה תראה שכשבתחום אחד יתחיל להיות טוב יותר זה ישפיע גם על השאר.
אשמח גם אני אם תכתוב לי באימייל כמה שתרצה ונמשיך לדבר אולי אוכל לייעץ לך על בעיות יותר ספיציפיות שתרצה שארחיב, אשמח גם לקבל ממך תגובה על התשובה והאם הדברים כן עזרו במקצת.
אבי,
aviwolfson@walla.com