אין לי כבר כוחות להתמודד

שבוע טוב!
באמת לא בעיה ליפול מאיזה צוק, לשם הדיוק יש מקומות שעוד יותר פשוט וקל בהם לסיים את החיים.
אבל כמו שאני מבינה הצדדים הטכניים הם לא מה שמעקבים אותך מלסיים את ההתמודדות ו"להחזיר ציוד" לריבונו של עולם.
יצר החיים שבך חי וקיים וחזק יותר מתמיד כשהוא שומע את עצמך מעלה על הכתב או אומרת בע"פ שאין [לו] כח. ואם את שואלת אותי מי זה שגרר אותך לכתוב אלינו ולשתף אותנו במחשבות הקשות האלה, הייתי עונה לך בבירור- יצר החיים שטבוע בך מהרגע שנלחמת לצאת לאוויר העולם בלידה שלך.

אחותי היקרה!
אני ממש מצטערת לשמוע שאת נמצאת עכשיו בתקופה לא קלה בחיים, כואב לי לשמוע גם בלי להכיר אותך.
אין לי אפילו מושג מה הם התמודדויות שלך ועד כמה לא פשוט לך.
אני לא יכולה לנחם אותך באמירות כמו "לכולם לא פשוט" או ש"הזמן עושה את שלו" כי וואלה זה לא יזיז לך. את בתוך קושי עצום שהגיע הזמן שהוא יסתיים!
הדבר היחיד שיש לי, אולי, לחדש לך זה שהצגה את לא עושה.
עוד מעט פסח,
אחד הרמזים שאנו מזכירים בין השאר הוא "כורך" אנו לוקחים את המצה, ביחד עם המרור וטובלים אותה בחסה ואז אוכלים את הצירוף הזה יחד.
קראתי פרוש יפה שאומר שהמצה מרמזת על הדברים הטובים הקיימים באדם, והמרור מרמז על הדברים הפחות טובים באדם. בעצם בכך שאנו כורכים את שני הדברים יחד אנו מחברים בין הטוב והרע ומזכירים לעצמינו שבכל יהודי יש טוב ושעלינו לזכור זאת וכאשר אנו רואים דברים פחות טובים באחר, ללמד זכות שקיימים גם דברים טובים.
אם באחרים מדובר, אז קל וחומר בעצמינו.. קיימים בנו דברים טובים, וטובים מאוד מאוד.
את מתארת מצב שלא ממש נשמע שנשאר לך מצב לראות את הדברים הטובים שקיימים בך, את עדיין בשלב של ה"מרור"- קרו או קורים לך דברים מרים וקשים.. אבל, נשמה, אם תפתחי את ההגדה תראי שמייד לאחר המרור מגיע ה"כורך", כלומר עכשיו הגיע הזמן לחפש גם במרירות הזו את הדברים הטובים שקיימים בך או קיימים במציאות הלא נעימה שלך.

זה אומר שה"מסכות" שאת מרגישה שאת לובשת על עצמך כלפי חוץ, הן לא באמת מסכות אלא החלק הבריא שבך, החלק השמח שקיים בך. להפך את צריכה לשמוח שזה קיים בך. אני מרגישה שיש בך אמת שעומדת מאחורי הדברים וצועקת- "אבל אף אחד לא יודע כמה רע לי!!".
אין מצווה ללכת עם שלט על הגב שמדווח מידי רגע מה הסטטוס שלנו כרגע, זה גם חלק מהצניעות שאנחנו נושאים בתוכנו כבני מלכים, לא הכל פרוץ וגלוי- חיי הנפש שלנו הם פנימיים ומוצנעים.
אני כן מסכימה איתך, שיש מצבים שההסתרה הזו היא בעצם הדחקה ולפעמים צריך לדעת לשתף את האנשים הנכונים שיכולים לעזור לך. אני לא יודעת מה בדיוק הקושי שלך ולכן אני מזמינה אותך לחזור ולשתף אותי ברמה יותר אישית במייל האישי שלי, או לשבת ולחשוב מי מכל הסביבה הקרובה שלי מתאים לתפקיד החשוב הזה ואני יכולה לקבל ממנו מענה.

אני מצרפת לך תשובה לשאלה דומה שאולי עשויה לעניין אותך-
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=20316

חודש ניסן הוא חודש הגאולה, חודש שבו עמ"י נגאלו בלי לעשות מצידם שום מאמץ, הקב"ה הוא בכבודו ובעצמו גאלם!
מאחלת לך גאולה שלמה ושמחה!
כאן בשבילך לכל שאלה,
תמר
Tomight100@gmail.com