שאלה
מצד אחד חז"ל מלמדים אותנו שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה ואין שום מקום לקנאה אחד בשני, אך בנושא הזוגיות מתירים לקדש אישה בכל מיני זמנים ותנאים בעיתיים כי קיים החשש שמא יקדימנו אחר, הכיצד הדברים מתישבים זה עם זה? תודה מראש.
תשובה
בע"ה
שלום רב,
זה נכון שלכא' אין מקום לחשש, אבל מכיון שבענין נישואין צריך לא רק השתדלות , אלא גם הסכמה של שני בני הזוג, כלומר שאדם תלוי גם ב"דעת אחרת", סדר ההשגחה הפרטית שונה מאשר בענייני ממון וכד'.
כל טוב, אליעזר