איך נוצר א-לקים?

שלום לך.

ראשית נקדים, כי האמונה אינה דבר שתלוי בשכל ובהוכחות. ההוכחות אינם האמונה. האמונה היא דבר שעומד מעל השכל, וכן מעל הרגש.
הגדרות רבות נאמרו בנושא, ונסתפק כרגע בהגדרה מעין זו - האמונה הינה חיים של דבקות אלוקית. מפגש הנפש הפרטית שלנו עם האלקות האין סופית. אין היא צריכה לא לשכל ולא לרגש. היא עליונה ופנימית משניהם. כמו שאדם בריא בנפשו לא צריך הוכחות לכך שהוא חי, כך אדם שבריא באמונתו לא צריך כל הוכחה שהאלוקים קיים וקשור אלינו.
כאשר הנפש חולה, האמונה מתערערת מכח ספיקות שכליים או רגשיים וכד', אז צריך לרתום את הכלי של השכל או הכלי של הרגש על מנת לסלק את המכשולים שנערמו בדרכה של האמונה. כאשר נצליח לסלק את המכשולים – חוזרת להופיע אותה אמונה פנימית, ושלא נטעה לחשוב כי ההוכחה שהגענו אליה – עליה מתבססת האמונה.

ניתן להתייחס לדבריך, אם כי קצת קשה לעשות זאת בכתיבה מרחוק, ללא מפגש פנים אל פנים, ובכל זאת – ניתן התייחסות קצרה, שעצם השאלה הוצגה בצורה שלעניות דעתנו אינה נכונה. דבר שיש לו יוצר לפניו, כבר אינו יכול להקרא בשם אלוקים, במובן של 'הסיבה היוצרת הראשונה שאין לפניה סיבה'. בסוף, כשתגיע לאותה סיבה ראשונה – המקורית – שם כבר לא תהיה שאלה. וגם אם הדברים קשים לנו להבנה, יש לדעת ששכלנו הוא מוגבל, ואין אנו יכולים לשעבד את מושג האלוקות האינסופי, למוגבלויות של שכלנו. (לדוגמה – השכל שלנו מחוייב בכל חשיבה לתבנית של הזמן. אין הוא יכול לתפוס מציאות שבה אין משמעות לזמן, לעבר – הווה ועתיד. וכיצד נוכל לשאול על האלוקות – העליונה מכל מוגבלויות של זמן ומקום וכד'?)

לא המקום כאן להרחיב בדברים אלו, ונתנו רק התייחסות קצרה, על חצי רגל. בכדי להעמיק בנושא באופן רציני, עליך ללמוד אותו ממקורותינו – בדברי חז"ל, ובדברי הראשונים והאחרונים. (להרחבה עיין בספר הכוזרי, רס"ג – אמונות ודעות, מאמרי הראי"ה – "מאורות האמונה", "דע מה שתשיב לעצמך" – הרב זאב קרוב, ספרי הרב אבינר בנושא, ועוד רבים רבים...).

לסיום, מסוף דבריך נשמע שיש חוסר בהירות במושג האמונה. אמונה היא לא המצאה שהתחשק למישהו להמציא אותה כי כך נוח לו וכד'. אמונתנו מתבססת על נבואה, מסורת, ועוד – עיין בראשית דברינו, ובספרים שציינו לעיל.

ניסינו לתת כאן קצה קצהו של כיוון, ואידך זיל גמור...
שיהיה בהצלחה...