איך משמרים עוצמות- אחרי סמינריון דרור..

בע"ה


שלום לך,

ראשית אשרייך. טוב לשמוע שאת מחפשת להתעלות, ומשתוקקת לזה כל-כך. כל הכבוד על הראיה הכללית שאת מפגינה, ושאת מסרבת להסתפק בלחיות בקטן. בע"ה שאיפות אלו יעזרו לך לקום ולרומם את חייך ועמך.

אם יורשה לי, אפשר לקחת את השאלה שלך למקום יותר כללי.
פעמים שנזכה ובחיינו אנו מגיעים לשיאים חדשים, פסגות שבהם נושמים אויר צלול מאין כמותו. ימים כאלה, שאת מוצאת את עצמך כל כך בטוחה בדרך שלך, והלב שלך מחובר לכל האידיאלים והאמיתות שאת מחזיקה בהן. ימים שבהם את מרגישה תחושה נבואית כמעט, מחפשת לעשות טוב, והמציאות נראית לך מחייכת יותר, ואם לא – אז את מרגישה מלאה במספיק עוצמות כדי לראות בה אתגר ולנסות לתקן אותה. יש זמנים ואת חשה –ממש!- שאת חלק ממשהו גדול ועצום, וזה מרים אותך כל-כך גבוה!. המחשבות שלך מטיילות למעלה, בגבהים שלא הכרת, ואת מלאה בכוחות להשפיע קצת טוב בעולם הזה. וכל כך חשוב: אנו מרגישים שלמות עם עצמנו. יום-חג.

ויש ימים אחרים. בהם את מגלה שאיך לומר.. ההתלהבות שלך קצת הידלדלה. את עדיין מבינה את האמירה של לתקן עולם, ובטח שאת זוכרת שאת חלק מעם ישראל וכל הקטע הזה, אבל איכשהו הלב שלך כבר קצת חורק במובן של לחיות את זה ממש. הרגשות שלך כבר לא מוצתים בשלהבת של עוצמות ואש קודש. ואת יושבת מול מציאות שממש לא תואמת את מה שאת רוצה להגיע אליו, ומנסה לפחות להיזכר באיך זה הרגיש לך בדיוק לפני שבוע, כשהיתה לך השאר-רוח הזו, הבהירה והמחייה. יום-חול.

בימים האחרונים שתיארנו קשה לנו יותר. הכי קשה כשהמעבר הוא מאוד חד ומיידי.
אנחנו נוטים באופן טבעי לעיתים להאדיר את הרגש החזק הזה שסוחף אותנו בזמן של התעלות, וזה טוב. אבל אסור שזה יעלים לנו כלי אחר, חשוב אפילו יותר בעבודת ה´ – השכל. הכלי הזה אולי פחות נוצץ, והצבע שלו יותר מזכיר אפור, אבל הוא זה שעומד לנו באותם ימי שגרה משמימים במקרה הטוב ומחלישים במקרה הגרוע. האמיתות שאת מאמינה בהן, העקרונות שאת לומדת בסמינריון, הערכים המוחלטים שאת משתדלת לחיות לאורם – הם לא תלויים בזמן, במקום, וגם לא בתחושה שלך. הם עומדים יציבים לצידך, גם כשקשה. הרצונות האלו שלך – לחיות בגודל, לתקן עולם, להיות טובה יותר – הם עדיין קיימים גם כשהמציאות מכזיבה. אז נכון, קשה לפעמים להרגיש את החיבור לכל הדברים האלה, אבל את יודעת, כל כך יודעת, בידיעה פנימית ועמוקה, שזה מה שאת רוצה גם אם את לא מרגישה צורך מטורף עכשיו לקום ולהחזיר בתשובה את כל העם היושב בציון.

לכן צריך לשים לב שאנחנו לא מבטלים את הידיעות הללו, וחלילה לא ממעיטים בערכן למול רגש גואה. ואם אנחנו מרגישים שבתקופה הנוכחית אנחנו קצת פחות מרגישים חיבור – זה ממש לא ריק! יש בך המון - הלב האמיתי של הדברים נמצא,חי פועם ובועט בעוצמה אם רק נותנים לו- ואלו רצונות המקור שלנו, והידיעות שהישגנו.
עד עכשיו זו הבחנה חשובה ביותר שעלינו לעשות. אם לא כן, נמצא את עצמנו במרדף אינסופי אחרי רגש שלעולם לא יספק אותנו לאחר שנתרגל אליו.

כעת נדבר על נקודה נוספת שאת מעלה: הפער העצום בין השאיפות העליונות שלנו, לבין המציאות המדוכדכת לעיתים. אנו מגלים שאין לנו מספיק כלים להוריד בהם את האורות שקיבלנו. כאן כדאי לזכור שהעולם הזה מתנהל בעשייה. המחשבות שלנו זה דבר מצוין, אבל כדי שזה יפעל משהו בעולם עלינו לפרוט את האידיאות לפרטים ומעשים גדולים כקטנים, במטרה להוציא לפועל את מה שיש בנו בכח. אחרי שהסערה (החיובית) עוברת, אנחנו צריכים להזמין את עצמנו למפגש של "חיינו לאן?". בעצם, מדובר בדיוק בשאלות שאת מעלה. כעת יש לבחון את חיינו ולנסות לשדרג את המעשים שלנו (או לקבל על עצמנו מעשים חדשים) שמתאימים להבנות החדשות שקיבלנו. זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי (המשימה: להציל את העולם), אבל כן כדאי שזה יהיה מעשה שתהיה לנו נגיעה אליו, שנרגיש שהוא בהחלט מקדם אותנו במטרות שלנו. אגב, מעשים כאלה שנצליח להתמיד בהם יעזרו לנו להתמודד עם אותם ימי חול.

עוד דבר: קשה לחיות במקום שמרגישים שהוא לא מספיק לי או לא מדבר אלי. זה מצער ומכאיב ובמקרה הקיצוני גורם להרגיש לא-שייך במקום שהוא הבית שלך. לכן כדאי לעשות קצת עבודה בכיוון הזה. אני מקווה שהשד לא נורא כל-כך, ועם קצת מחשבה ומאמץ תוכלי לזהות נקודות אור ביישוב, בנוער ובסניף. זה יכול להיות דמויות, הנהגות שיש, אופי, וכל דבר שאת רק מוצאת. הראיה שלנו צריכה להיות נקיה ולהכיל גם את האור שבמקום. זה יגרום לך להרגיש יותר חיבור למקום שלך, ויקל על הקושי שאת מצויה בו. לא כדאי גם להיות לבד, אז אם את יכולה למצוא מישהי שגם אם היא לא בדיוק מה שחיפשת, תוכלי לשתף אותה, זה יכול להיות נחמד.

וכמובן תפילה. עם כל זה, זה לא פשוט. מה שפרשנו כאן בכמה פסקאות, לוקח זמן, מאמץ, וכוחות. לאורך כל הדרך, עלינו להתפלל עלזה, ולבקש שכוחותינו יעמדו לנו בדרך הארוכה, וכן שישלח לנו מעט שאר-רוח, וישלהב אותנו מעט באהבת ה´ אמיתית, מים קרים על נפש עייפה.

בהצלחה רבה!

כאן בשבילך,
אורית.

Orit.kislev@gmail.com