שאל את הרב

איך מדברים עם הורים של חניכים?

חדשות כיפה הרב איתן זן-בר 02/01/08 11:11 כד בטבת התשסח

שאלה

שלום!

אולי כדאי שאני יציג קודם את הרקע, ואז את השאלה:

אני מדריך כבר שנה וחצי בשבט שהוא עכשיו מעפילים.

יש לי חניך שאוהב לצאת למחנות/מסעות וכד'. מה זאת אומרת אוהב? זה אומר שגם אם הסניף החליט לא לצאת למסע עם התנועה אלא לבד, הוא יעשה לנו צרות בכך שהוא נרשם כבר למסע התנועתי לפני שהספקנו להודיע לו שיוצאים סניפי(הוא שילם באשראי). הבעיה מתחילה בטיולים עצמם. הוא פשוט פוחד מלפחד מגבהים! לא, זה לא צחוק. יש לו- או שהוא חושב שיש לו- פחד גבהים, אבל כבר בתחילת המסלול, אם המסלול מתחיל על הר שצריך לרדת- הוא פוחד לרדת, מאחר שאולי יש בהמשך קטע תלול שצריך לרדת. עד היום טילתי איתו בכמה מסעות, כששאר השבט דווקא מאוד עוזר ומפרגן. אבל להזיז אותו זה עדין סיוט- עד שהתחלנו לעלות איתו את שביל הסוללה של מצדה לדוגמא, שאר החניכים היו כבר מזמן על ההר, כך שהגענו לפני שהיה צריך כבר לרדת... פניתי באמצעות המרשתת (מילה נחמדה, נזכרתי בזה דווקא בשל הרצאה שלכם על האינטרנט בישיבה שלי...) אל מומחה שענה בפורום על הפרעות חרדה, בשאלה איך אפשר לטפל בפחד גבהים, והוא ענה לי כך "...עם זאת, כדאי שהנער יבדק על ידי פסיכולוג/ית קליני/ת לילדים ולנוער, רצוי כזה/ו העוסק/ת בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי". זאת אומרת, שאני כשלעצמי איניני יכול לעשות דבר, חוץ מלשכנע אותו שנכון שהעליה מפחידה וחבל שלא שמו גדר, אבל עדין אנחנו צריכים לרדת כי מחכים לנו למטה. בל איך אני מסביר לו/ להורים שלו שהוא צריך טיפול פסיכולוגי? במקרה זה דווקא הורים שאני מכיר די טוב, ולכן זה(לפי דעתי) בעיה יותר גדולה...נראה שהם דווקא מנסים להתעלם מהבעיה, מאחר שכשלפני המסע שעבר התקשרתי אל ההורים שלו כדי להודיע שצריך אישור שהוא יודע לשחות, הם ענו לי שבעיקרון הוא יודע, אבל לא ממש רוצה.כששאלתי אותו הוא אמר שפעם ידע, עכשיו כבר לא, וזה לא נשמע לי אמיתי בכלל... הוא פשוט ככל הנראה מפחד גם ממים, אבל הוריו מנסים להציג את זה כאילו אין שום בעיה...

איך מדברים עם ההורים על זה? הקומונר לא נראה לי שממש יעזור...

באותו חניך, אבל נושא אחר: מהחודשים הראשונים זהיתי שאותו החניך הוא לא כל כך מקובל בשבט, ובמיוחד לא בבית הספר שלו. היום ב"ה השבט מאוד מקבל אותו (יכול להיות בזכות פעולות שלי, ויכול להיות בגלל דברים אחרים- לא יודע), אבל בבית הספר הוא עדין לא מסתדר: הוא עכשיו בכיתה ז'

תשובה

שלום
שם המשחק- סבלנות.
ההורים של החניך מבינים בחינוך בנם, וכפי הנראה עושים מלאכתם נאמנה, יש לעבוד לאט לאט ולהמתין בסבלנות לתוצאות שיגיעו...אולי כשיהיה בן 30.
פחד גבהים, פחד ממים, פחד מחברים, כל זה מעיד על ילד מאד מאד רגיש, שמתקשה מחמת עדינותו הפנימית להתמודד עם כל הסובב אותו, אך עם הרבה אהבה והערכה וחמימות אפשר להתגבר על כל הבעיות, אך יש לזכור זה יקח זמן, ובזמן שיבשילו התנאים הוא יעבור מעצמו למערכת חינוכית אחרת.
ברכה והצלחה

כתבות נוספות