שאלה
שלום,
יש לי בעיה די גדולה שנקראת אחות גדולה!
יש לי משפחה מדהימה אבל אחות אחת שאני לא מסתדרת איתה.
הייתה לי תקופה שלא דיברתי איתה חזרתי לדבר איתה עם הרבה מריבות באמצע. עוד תקופה בלי לדבר ועכשיו אנחנו מדברות אבל עם הרבה טינה אחת כלפי השניה.
פעם חשבתי שזה אולי מקנאה אבל הגעתי למסקנה נחרצת שזה לא!
אין מצב! אני מקנאה (קנאה טובה) באחיות שלי האחרות שהלוואי והייתי כמוהם אבל בה- היא אפילו לא ברשימה.
אני רוצה להפסיק לשנוא אותה בשביל עמ"י ובשביל אמא שלי -כואב לה שאנחנו ככה וכואב לי להכאיב לה אבל היא היחידה שאני יכולה לדבר איתה על אחותי וזה כמובן רק תלונות.
ניסיתי לנסות לחשוב חיובי ולהגיד לעצמי כל לילה שאני אוהבת אותה ולא כ"כ הלך. אפילו ביומולדת שלה קניתי לה מתנה ממש יקרה אמרתי אולי אחרי המעשים הלב ימשך אבל גם לא!
מה אני עושה???
תודה רבה מראש-
תשובה
שלום לך יקרה,
המצב שאת מתארת, הוא באמת מצב מציק ולא נעים.
קשה להרגיש תחושות כאלו כלפי כל אדם, וקל וחומר כלפי אחותך. אני בטוחה שאם הגעת למצב כזה, כל כך קיצוני, יש לך את הסיבות שלך לכך והן בוודאי מוצדקות, אחרת כבר מזמן היית מצליחה להשתחרר מהתחושות האלו.
אני מבינה שעשית כמה ניסיונות בכדי להשתחרר מהמקום הזה, אבל הן לא עזרו. נראה לי שאני יכולה להבין למה...
מה שאת מרגישה הוא כנראה עמוק ומורכב בכדי שאמירה מהפה לחוץ, או נתינה חומרית כזו או אחרת, יצליחו לעשות שינוי אמיתי. לדעתי, יש כאן צורך במשהו משמעותי יותר.
מניסיוני ראיתי שהרבה פעמים מצבים מורכבים מצליחים להגיע להתחלה של פתרון כאשר מתרחשים שני דברים.
הראשון,כנות.
השני, פתיחות.
למה אני מתכוונת?
אחותך ואת נמצאות תקופה ארוכה בקשר לא טוב. את יודעת את זה וגם היא. אני מתארת לעצמי שכל ניסיון שלך (ואולי גם שלה) לנסות ליצור משהו חדש בניכן נתקל בחשדנות הדדית.
בכדי ליצור בסיס של אמון שעליו יוכל להתרחש שינוי אמיתי בניכן יש להיות כנות אחת עם השניה.
הייתי מציעה לך לכתוב לה מכתב ישיר. ולספר לה בצורה כנה מה שאת מרגישה.
לא להסתיר את החלקים הפחות נעימים- כן, לכתוב לה שקשה לך איתה, שאת כועסת עליה ופגועה שהיא מוציאה אותך מהכלים וכו. אבל גם לכתוב לה שהיית רוצה לשנות את המצב בניכן. את יכולה לשאול אותה במכתב מה היא מציעה, מה היא חושבת שיעזור וגם להסביר לה מה את צריכה ומה יעזור לך שהיא תעשה על מנת שהמצב ישתפר בניכם.
נראה לי שאם תפני אליה בצורה ישירה ותכתבי לה בכנות את מה שעל ליבך, היא תקבל את זה בצורה שונה מאשר התנהלתן עד היום.
*** טיפ חשוב! נסי לא להאשים אותה יותר מידי במכתב.
א. מפני שכאשר אדם מרגיש מואשם ומותקף הוא נוהג להתגונן, והרבה פעמים ההגנה הטובה ביותר היא התקפה, מה שיגרור עימות נוסף בניכן.
ב. מצד האמת, לכל אחת מכן יש חלק במצב הזה, אולי לאחת גדול יותר מלשניה, אבל האחריות למצב היא משותפת. נסי לזהות גם את החלק שלך בכדי שהיא לא תצטרך לכתוב אותו. אם תקחי בעצמך אחריות לחלק מהמצב, זה יחסוך ממנה את הצורך לעלות את זה ולומר לך "גם את אשמה" אם תאמרי בעצמך "גם אני אשמה במה שקורה בנינו" היא תהיה פנויה לבדוק את החלק שלה ולא להזכיר לך את החלק שלך.
ולסיום אני רוצה לומר לך שאני מלאת הערכה אליך.
אני יודעת כמה יחסים מורכבים במשפחה, זה דבר קשה ומורכב, הרצון שלך לשפר ולתקן הוא לא מובן מאליו, יש כאלו שיתעקשו ולא ינסו לשנות, זה שאת מוטרדת מכך וכן מחפשת את השינוי, ולמרות שאת מתאמצת ועדין לא מצליחה את ממשיכה לנשות למצוא שוב ושוב פתרונות מצביע על כך, שאת בחורה מאד ערכית, עמוקה ובעלת מידות טובות במיוחד.
אני מאמינה שבזכות כך תצליחי!
הרבה בהצלחה ואת מוזמנת לפנות אלי בכל עת.
הלל.
hall.alis.77@gmail.com