איך לעזור לחברה שלא נפתחת?

שבוע טוב, מה שלומך?
קודם כל ולפני שנתחיל בכלל אני רק רוצה לומר לך, ששאלה כמו שלך תמיד מחממת ת´לב.
אולי לא הבחנת בזה, אבל העולם שלנו היום, מנוהל רובו ככולו על ידי אנשים שדבר ראשון עסוקים בלדאוג לעצמם ומיד אחר כך, עסוקים ועושים הכל כדי שלא נשים לב לדבר הראשון שהם עושים.
ואז באה השאלה שלך והזכירה לנו, שעוד יש איים של טוב-לב וכוונות טובות בים האינטרסים שלנו ועוד יש אנשים עם לב גדול גדול, ממש כמוך, שכל כך חשוב להם לדאוג ולעזור לחברה שלהם עד שהם מצאו לנכון לכתוב לנו שאלה כזו.
אשרייך! ואני בטוח שהקב"ה שמצרף כוונה טובה למעשה רואה גם את הכוונות שלך ונהנה מהנחת רוח הזו, שאת עושה לו.
חברה שלך, כמו שכתבת לנו, מאוד מפוחדת כי היא לא רוצה להישאר רק עם אבא שלה ובכלל מי לא יפחד לאבד את אמא שלו?
כלומר היא מסתובבת כל הזמן עם מטען מאוד גדול בלב שלה ולא צריך להיות מבין גדול כדי לנחש שהוא מכביד עליה ומעיק עליה.
קשה לה עם זה כמו שבודאי היה קשה לכל אחת ואחת עם ´תיק´ כזה.
אולם במקרים כאלה, את צריכה להבין שכל בת מגיבה בצורה שונה.
ישנה בת שמתנהגת יותר לפי הכלל ´דאגה בלב איש ישיחנה´ ולה זה עושה טוב, לפרוק ולדבר עם כמה שיותר בנות על הדבר הזה ולעומת זאת, ישנה בת, שמעדיפה לא לחשוב בכלל על הנושא הזה ולא לעלות אותו כי כל דיבור וכל עיסוק בו, רק מזכיר לה איזה בעיה יש לה וגורם לה לחשוב שוב על העתיד.
לכן קודם כל, זה שכתבת שהיא לא כל כך אוהבת לדבר על זה, זה נשמע מאוד מובן.
יכול להיות שלה באופן אישי, לפי מבנה האישיות שלה, זה פשוט לא עושה טוב.
את צריכה להבין שאין כאן כל כך מקום לניתוח שכלי לשבת ולשבור ת´ראש שלנו,
´למה למען ה´ היא לא רוצה לדבר על זה´.
אלו דברים אישים וכל אחת אמורה לפעול לפי הרצונות שלה ולפי מה שיותר יעזור לשקט הנפשי שלה.
ועדיין, נראה לי שאת חשה פגועה.
הרי לך יש את הניסיון בוודאי יותר משאר החברות, אז למה איתם היא כן מדברת ואיתי לא?
כלומר, עשית כאן אחד ועוד אחד והגעת למסקנה שמשהו פה לא בסדר.
את מבינה ויודעת בתחום הזה, בטח יותר מהם.
היא סובלת מאותו תחום שאת מכירה כל כך טוב.
אז האם לא מתבקש שהיא תפנה אלייך ולא אליהם?
וכאן אני רוצה שתבחיני בהבדל בין עזרה מקצועית שבאה באמת לעזור וניתנת בדרך כלל על ידי איש מקצוע, לבין הרגשה טובה ומתן פורקן על ידי שיחה ודיבור עם האנשים שגורמים לנו לחוש נוח בקרבתם ובמקרה שלך, החברות של החברה שלך, שאיתם כמו שאמרת היא יותר ´פתוחה´.
חברה שלך, מדברת עם החברות שלך על זה, פחות בגלל העזרה המקצועית שהם יוכלו להעניק לה.
הם לא מבינות כמוך כמו שאמרת בעניין אבל מי אמר שהיא בכלל מחפשת את זה?
נראה לי שהיא מדברת איתם על זה פשוט בגלל שהיא מרגישה קרובה יותר אליהם (למה היא מרגישה קרובה יותר? טוב, בגלל אלף ואחד דברים...ואם זה יפריע לך אפשר בצורה נפרדת להיכנס גם לזה)
וממילא היא גם יכולה וחשה יותר בחופשיות לספר להם דברים יותר אישים.
כלומר, את לא צריכה להיות מתוסכלת מהעובדה שלמרות שאת יודעת ויכולה לתת לה יותר עזרה, היא פונה אליהם כי היא מראש לא מבקשת את העזרה המקצועית.
היא פשוט רוצה להיות ולדבר עם הבנות שיותר נוח לה בקרבתם (ושוב, אני יודע שזה נשמע קצת רע, ומטבע הדברים אני לא יודע למה בחברתם היא מרגישה יותר בנוח, אבל לעצם השאלה נניח שזה המצב).
את יודעת, אחד מהדברים המקובלים בפסיכולוגיה הוא המשפט: ´שילד לא משקר´, כלומר, ילד עוד לא יודע ´לשחק משחקים´ מה שטוב לו הוא ישר מראה את זה וכן אותו הדבר עם מה שרע לו.
כמו שהוא מגיב ככה הוא מרגיש.
בהמון מובנים כולנו עדיין נשארנו בהרבה מקרים ילדים ואחד מהם הוא בדיוק במצבים שאת מתארת עכשיו.
המון פעמים אנחנו שומעים על אנשים שעברו לא עלינו אירוע קשה ולא רוצים לראות אף אחד מלבד ידיד ממש טוב שלהם, או חבר נוסף.
ישנם מצבים בחיים שפשוט אין לנו את היכולת ורצון לשחק משחקים ואנחנו משדרים כלפי חוץ בדיוק כמו שאנחנו באמת חושבים כלפי פנים.
אם את באמת רוצה לעזור לה, אולי פשוט תנסי להתקרב אליה לאט לאט.
לא בקטע של מה שמפריע לה, כי נראה לי שזה כמו שאמרת דבר עדין ששמור בחדרי הלב שלה, ורק לחברות הכי טובות שלה היא חילקה בינתיים מפתחות לחלוק ולשתף אותם בזה.
ואת יכולה תמיד להתפלל לרפואת אמא שלה ואבא שלה ושיהיה לה כמה שיותר קל ושהקב"ה ישלח לה את כל הישועות.
אם תרצי להאריך או להתעכב על משהו, את מוזמנת לשלוח למייל.
שבוע טוב,
אבינועם
avinoam811@gmail.com