איך להמשיך להאמין כשכלום לא הולך לי טוב?

שואלת יקרה,
ראשית, סליחה גדולה על העיכוב. אני מקווה שהתשובה עוד תוכל להועיל לך.

קראתי את המילים שלך והרגשתי שהן לא מופנות אלי, אלא שאת משתפת אותי בתפילה ובקשה שלך אל רבונו של עולם.
התשובות הטובות ביותר, לכל השאלות מגיעות ממנו, ואני באמת קטונתי מלענות ולהסביר כל נקודה ומאורע בחיי שלי, וקל וחומר בחייך שלך.
אינני מכירה אותך, וגם בפנייה שלך הצגת שאלות כלליות מאוד, ולכן נראה לי נכון רק לנסות ולתת לך מבט שונה על הדברים, להציג אותם באור מעט אחר, ואולי בזה אצליח לעזור בהתלבטות שאת מציגה.

את יודעת, מה אנחנו מה חיינו. אנחנו נולדים, וגדלים, ואוספים בדרך מראות, מאורעות צלילים, קולות, רגשות.. לאט לאט עם התבגרותנו אנחנו לומדים להבין את המאורעות והקולות והרגשות, ואנחנו מתחילים לזהות את חוט השני שעובר ומחבר כל רגע ורגע בחיינו - רבונו-של-עולם.
אנחנו מתחילים להבין שיש מי שמסובב את העולם, פיזית - את כדור הארץ, ורוחנית - גורם לכל המאורעות שלנו, ובונה את תכניות החיים שלנו לטווח ארוך.
את וודאי יודעת כמה פעמים טווית, כמו שטוויתי גם אני, תוכניות רבות - ופתאום בהינף רגע הכל משתנה -ולא לקחנו את זה בחשבון!!

(ויש לי שתי אפשרויות כשזה קורה - הראשונה - לכעוס. הכעס תופס את מקומו במקום שבין הציפיות והמציאות..
השנייה - להודות. להודות מתוך ההבנה שלא הכל אני מבינה, מתוך ההבנה שיש מי שמסדר את כל העניינים. ההודאה הזו לא פשוטה. גם כיוון שלא תמיד, והאמת, לרוב אנחנו לא מבינים למה התוכניות שלנו השתבשו, ובחלק מהמקרים גם כשיעבור זמן לא נבין מדוע הדברים קרו דווקא בצורה זו ולא בצורה אחרת.. וגם בגלל הכעס שאורב בפינה הזו בדיוק).

לפעמים אני מסתכלת סביבי ונדמה כאילו מישהו חוסם ממני את אור השמש. כאילו לאן שלא אפנה - אגיע לחושך ולקור. ואז עולות מחשבות כמו שציינת - שכלום לא מסתדר, שלא טוב לי..
זו מעין תחושה כללית של הסתר פנים.
אני מרגישה שרגעים כאלה הם ´ניצחון´ ליצר הרע שלי. אלה רגעים בהם אני שוכחת את כל ´קרני השמש´ שהקב"ה מרעיף עליי- את כל הטובות והנפלאות - הבית, האחים, ההורים, המלאי העצום של האנשים הטובים שאני פוגשת (וזה כולל את הקשישה שחייכה אליי באוטובוס, והמוכרת שעזרה לי בקניות, והאיש שהרים איתי את מטבעות הכסף שלי שנפלו לי באמצע הרחוב...)...

יש תפילה שאומרים כאשר מאבדים דברים, ומשפט ממנה אומר ["הכל בחזקת סומין (עוורים) עד שהקב"ה מאיר את עיניהם."] אני מבינה את המשפט הזה לא רק כשמאבדים חפץ, אלא גם כש[מאבדים קצת את הכיוון]. כאשר מרגישים במין ערפל, במעין חוסר וודאות. אנחנו בחזקת עוורים בעולם הזה. אנחנו לא יודעים לאן הדברים מובילים, אבל יש לנו הארה גדולה, שברוך ד´ שזכינו לה. [יש לנו את רבונו של עולם, שמנחה ומוביל אותנו צעד אחר צעד, בליווי צמוד מצידו, בשבילי החיים. הקב"ה לא מניח לנו לרגע. לפעמים אחנו מרגישים את זה ממש, ולפעמים זה נסתר מענינו - אבל הוא תמיד כאן.]
העבודה שלנו היא לא לשכוח. לא להפסיק להאמין.

תחושת החסר הזה, העירפול, לא באה כדי לרפות את ידנו, אלא כדי שנתקדם. שנשתפר. ולפעמים השיפור הכי גדול שאנחנו יכולים לעשות הוא [לא להתייאש]. לא להפסיק להאמין. לא להפסיק להתפלל, לא להפסיק להשתדל.

אז מה אפשר לעשות?
כיוון שאני לא מכירה אותך, אני לא יודעת מה יכול לעזור לך באופן אישי, אשתף אותך בשניים מהדברים שאני עושה, ואולי זה ייתן לך כיוון מחשבה שיסייע לך-
ראשית
[תפילה] - ככה, במילים שלך, ובלי להפסיק לרגע. מתוך כל רגע ותחושה שלך, תחצבי תפילות, אפילו של מילה או משפט אחד. הקב"ה אוסף תפילתם של צדיקים. הקב"ה רוצה בתפילות שלנו, ומכל הלב - התפילות שלנו מזככות אותנו,מביאות אותנו להבנה עם עצמנו, עם הנשמה שלנו. אל תוותרי על אף רגע שאת יכולה להתפלל בו. לא חייבים מסידור. פשוט מהלב. אני יכולה למצוא את עצמי חותכת סלט ומבקשת בקשות, מקלידה לך תשובה ומבקשת... אל תתביישי מכלום. כמו שכתבת -זה טאטע...

[הוצאת כישרון לפועל]- כל אחד מוכשר במשהו. ולאו דווקא בכיוון היצירתי. בכל אחד מאיתנו הקב"ה נטע יסוד כלשהו חזק בנפש שדוחף אותנו ושהתעסקות בו מטיבה איתנו [יש מי שזה כוח החסד שבו, ויש מי שכוח הדיבור, יש מי שכוח השירה, ויש מי שכוח המעשיות והאירגון...]. אני באמת מאמינה שכשאדם מוצא את הכישרון שלו, את הנקודה שיש לו להאיר בעזרת הכישרון שלו, וכשהוא מוציא את הכישרון לפועל - נעשה לו יותר טוב. אין לי שום ספק שעננים של אי-וודאות מתפזרים, ונותנים לשמש הביטחון לפזר את הערפל... קחי לך איזה תחום שאת אוהבת, ותתקדמי איתו, תשקיעי בו. את תראי שההשקעה הו מביאה נחת לנפש שלך, ומשמשת עוד ערוץ לביטוי הנפש שלך, אולי אפילו הביטוי שהנפש שלך מחכה לו, אולי זה אפילו הביטוי שבחסרונו את מרגישה בלי לומר זאת במילים? בע"ה.

שואלת יקרה, אני מאוד מקווה שהצלחתי לענות לשאלתך, שכיוונתי לכוונתך,
ואם לא - אשמח אם תצרי איתנו קשר -
או בקו של חברים מקשיבים בימים א´-ה´ בין 21:00 ל-1:00 בטלפון - 1-599-5000-54
או במייל שלי שמצורף למטה.
ובנתיים -שיהיה רק אור ושמחה וטוב!
באהבה ואמונה,
אביגיל
avigail.p1@gmail.com