שאלה
שלום
אני בחורה דתית. למדתי במוסדות דתייים ותורניים (חלקם חרדים) כל חיי. במשך 12 שנות לימוד הייתי בחורה יראת שמיים מאמינה. ומקפידה קלה כבחמורה. יש לי ידע נרחב מאד ביהדות.
אבל
כשיצאתי ממסגרות החינוך
והתחלתי להיות אחראית לעצמי (שרות לאומי, מכללה תורנית)
פתאום הרגשתי שהכל עבר לידי.
שכל מה שעשיתי היה אולי כדי לרצות את המערכת.
שאני לא מבינה בכלל למה שמרתי את כל זה..
הרגשתי שאני לא מצליחה להתחבר יותר לה'
שאני כבר לא חלק מהמשחק הזה שקרוי בת דתית.
נפלתי בהרבה הלכות וזה לא הפריע לי כשעשיתי אותם.(אבל רק אחרי שעשתי אותם אז עלתה בי חרטה..)
אני רוצה להאמין שוב כמו פעם אבל שום טקסט דתי או הלכתי לא עוזר לי כלל להתקרב.(ניסיתי ללכת לשיעורי תורה אך ללא הועיל)
אני בעתיד רוצה להקים בית תורני. ולהתחתן עם בחור שקובע עיתים לתורה. אך איך אדרוש רמה דתית כזאת כשהרמה שלי 'נחתה' למטה????
והשאלה שלי היא איך חוזרים בתשובה. איך מתחילים שוב להאמין???
ולמה למרות כל השנים האלה ישנה ירידה כ"כ דרסטית?
אשמח לקבל תשובה שתעזור לי להתקדם אפילו בצעד קטן...
תשובה
שלומות לבחורה דתית עם נפש מאמינה.
אם יש בך רצון לחזור אל ה', וגם חרטה על עבירות, זה סימן מובהק שאת בסדר גמור. הנפילה שאת מתארת היא טבעית לחלוטין כשיוצאים מעולם לעולם, וחלילה לך להסיק מזה שאת כבר בחוץ. מצב הנפש שלך דומה קצת למנוע שהוצף בדלק וכבה. עוד דלק לא יועיל ברגע זה. את צריכה להירגע, ולהתחיל בקטן. כדאי לך לקבוע בכל יום תפילה קצרה אישית, ותפילה קצרה כללית, ולימוד קצר אבל קבוע. לאט לאט הנפש שלך יכולה לשוב למצב תקין, בעזרת ה'.