שאלה
ערב טוב,
אני תלמידת יב' וניגשת השנה לבגרות בתנ"ך.
אני לא מרגישה שאני ממש מתקשה במקצוע הזה, סה"כ החומר הוא קל להבנה ומאוד מעניין.
הבעיה היא אחרת: אני מרגישה שאני לא מתחברת למקצוע הזה. (הכוונה ללימוד 'תורה', עם 'נביאים' אני דווקא מסתדרת).
כמעט לכל פסוק בתורה יש קושי . והקשיים שאנחנו דנים עליהם בכיתה הם באמת קשיים עניניים וחשובים. אך המפרשים שמיישבים את הקשיים האלו, רוב הפעמים בכלל לא עונים על הקושי, והתירוצים שלהם ממש לא משכנעים אותי. רוב הזמן התשובות נשמעות לי מאוד מתחמקות ולא קשורות לשאלה.
ואני שמה לב לתופעה ממש מצחיקה במהלך השיעור: המורה מעלה קושי של אחד המפרשים. הבנות מביעות את דעתן בנושא ומתפתח דיון כיתתי על- 'כיצד ניתן ליישב קושי זה'.
ברגע שהמורה מביאה את תירוצו של הפרשן, הבנות מהנהנות בראש, וישר כותבות את התירוץ כמו תוכי במחברות.
אז מכאן הסקתי שאני היחידה (או אולי בין הבודדות) שלא מסתפקת בתירוצים מתחמקים של מפרשים כמו: "אין מוקדם ומאוחר בתורה" , "מקרא מסורס" וכו'... הביטויים האלה, ממש לא אומרים לי כלום! אני לא רואה בזה היגיון בכלל! וזה ממש לא עונה על הקושי- שהוא באמת מאוד נכון ומעניין.
לא יודעת. משום מה נראה לי שפשוט חונכנו לכך שכל תשובה - כל עוד היא תשובה, היא מתקבלת! גם אם התוכן של התשובה הוא לא ממש הגיוני. העיקר יש תשובה.
והתשובות של המפרשים את התנ"ך, בדרך כלל לא הגיוניים מבחינת התוכן.
אז יופי שהמקרא הוא "מקרא מסורס" , או שבמילה 'אך' הכוונה היא בעצם ל'אם' - וזה בעצם מסביר למה נאמר כך ולא כך...
אני מצטערת מאוד, זה לא עונה לי על כלום!
בקיצור, זו הסיבה שקשה לי מאוד להתחבר. אין רצף הגיוני לדברים, ואני מרגישה שרק עולות לי עוד ועוד שאלות. לא רק על הפשט עצמו, אלא גם על המפרשים שמנסים ליישב את הקושי העולה מן הפשט.
יכול מאוד להיות שאני מרגישה כך מכיוון שלימוד המקצוע הזה לצורך הבגרות הוא לימוד מאוד לא מעמיק, והרמה היא לא מי יודע מה גבוהה. אולי...
זהו. אשמח לקבל תגובה.
לילה טוב.
תשובה
שלום רב.
יש להבחין שין שני מישורים. האחד כשהפרשן אומר אין מוקדם ומאוחר בתורה הוא קובע כלל פרשני לתורה שמשמעותו התורה אינה כתובה לפי סדר השתלשלות המאורעות. כלל זה הוא כלל פרשני מוכח בתורה כמו שאומרת הגמרא במסכת פסחים. שבספר במדבר פרק א' מתחיל בחודגש אייר של השנה השנית לצאתם מארץ מצרים ואילו פרק ט' עוסק בחודש ניסן של אותה שנה היה צריך פרק ט' להיות לפני פרק א'. מכאן הוכיחו חז"ל את הכלל של אין מוקדם ומאוחר בתורה. אולם את צודקת מאוד בשאלתך כי לאחר שנאמר הכלל האמיתי של אין מוקדם ומאוחר בתצורה עדין יש מקום לשאול ולמה התורה לא נכתבה בסדר כרונולוגי הלוא צריכה להיות סיבה למה הפםרשיות אינן באות כסדרן. ואכן לא די בתשובה אין מוקדם ומאוחר בתורה אלא יש להמשיך ולהבין מדוע בענין זה נכתבה התורה באופן כזה. הענין השני הוא כאשר אנו משתמשים כיום במשמעות מסוימת של מילה אולם לשון המקרא משתמש באותה מילה למשמעות אחרת כאשר מתבארת לנו משמעות המילה על פי לשון המרא אין מקום לשאוטל ולמה כי זו היא השפה שבה מדברת התורה אף שאין משמעות זו מקובלת היום.
בברכה.
התשובה ניתנה ע"י הראב אביגדור שילה