שאלה
בס"ד
שלום וברכה,
אני בעלת תשובה מזה כשנתיים. אני משתדלת מאד להמשיך ולשמור על קשר קרוב עם בני משפחתי למרות המחלוקות הרבות, להתמיד בכיבוד הורים ולנסות לשמחם עד כמה שניתן. אמי כבר תקופה ארוכה (כמה שנים), כבר לא כפי שהייתה פעם. היא עצובה, הרבה פעמים מזכירה כי נמאס לה מהחיים ומהשגרה ומציינת כי היא לא מוצאת בהם טעם. כשניסיתי לענות לשאלות שהיא העלתה לגבי החיים מן התורה ודרכי'ה אמי השיבה לי כי היא איננה מעוניינת בחיים דתיים. אני חוששת להעלות שוב את הנושא, שמא היא תרגיש שאני חלילה כופה עלי'ה את הדברים. הייתי שמחה לעצה איך לנסות ולשמח אותה, ואולי להאיר את עיני'ה, למציאות התורה שוודאי תשיב על כל שאלותי'ה?
תודה מראש, שנה טובה
תשובה
שלום לך יקרה,
דבר ראשון – סליחה על העיכוב הגדול בתשובה.
דבר שני וחשוב לא פחות – כל כך טוב וכיף לקרוא על זה שאת נשארת בקשר קרוב עם המשפחה שלך למרות הכל, למרות שבטח לא תמיד זה קל, ויש אילו שהם חיכוכים בענייני דת ומצפון..
עצוב לראות ולהיות עם מישהו שכל היום אומר שנמאס לו מהחיים, ושהוא לא רואה בהם טעם.
בתור אנשים דתיים – אם אנחנו נכנסים ל´תקופת דכדוך´ שכזאת אנחנו מוצאים לעצמנו את התשובות ומתעודדים.
אנחנו יודעים שכל יום שאנחנו מקבלים הוא מתנה, שיש לנו סיבה למה אנחנו פה, שיש מסובב שדואג שנהיה פה, ודואג שיהיה לנו הכי טוב גם אם אנחנו לא בדיוק רואים את זה עכשיו.
עכשיו, כל זה טוב ויפה. אבל כשאדם דתי בא עם כל האימרות הגבוהות האלה לאדם חילוני, הוא יכול – איך לומר – להרגיש קצת מאויים. בעצם זה שאת אומרת לה – ´שמעי אמא, לפי הדרך חיים שלי לא רק שיש לחיים טעם, יש להם טעם מעולה´ אז לא מספיק היא מבואסת אש, את מערערת לה את הבסיס של החיים שלה. וגם ככה אין לה מצברוח. ומצידה – באמ´שלך רק תעזבי אותה ואל תטיפי לה. ואת – באמת שבאת עם רצון טוב.
אז מה עושים?
יש עצה פשוטה, שמה שטמון בבסיס שלה זה האופי שלנו כאנשים בעולם הזה.
כל בנאדם, לא משנה במה הוא מאמין, או ליתר דיוק לא מאמין, אוהב לשמוע דברים טובים על עצמו, בתנאי שהם אמיתיים.
תסתכלי על אמא שלך, ןתמצאי בה דברים טובים. ושבחי אותה על זה.
וזה לא משנה מה – ´לכביסה שלך יש ריח מדהים´, ´איזה כיף, ממש מרגישים שהבית נקי´, ´החולצה יושבת עלייך בול, חדשה?´,
זה יהיה אמיתי, היא תדע שזה נכון, ואוטומטית תהיה לה הרגשה טובה יותר. כבר שימחת אותה.
לא רק ששימחת אותה, בנית אצלה גם מנגנון שירצה לשחזר את ההרגשה הטובה הזאת,
היא תמצא את עצמה עושה יותר דברים, יכול להיות שיותר בחשק אפילו, ואת – תמשיכי לתת לה הרגשה טובה על כל הדברים.
היא תרגיש שיש תכלית למה שהיא עושה – הנה מאירים לה על זה – סימן שזה טוב, שיש בזה טעם.
כל מטלות החיים והשיגרה יראו צבעוניות יותר.
אין ספק שאיך את אומרת – ´מציאות התורה תשיב על כל שאלותיה´ – אבל חשוב לזכור, שלא לכולם מתאים להיחשף לזה באותה דרך. לכל אחד יש את הנישה שלו, החיבור הנשמתי שלו. לא בהכרח הדרך שאת עשית מתאימה גם לאמא שלך. אולי השביל שלה הוא קצת אחר. ושאת הולכת איתה ובשבילה, את מתאימה את עצמך לתנאי הדרך.
שיהיה בהצלחה,
שתהיה לך שנה טובה ומבורכת,
מוזמנת להמשיך ולפנות אלינו -
חברים מקשיבים.