שאלה
שלום לכם, יש לי כמה שאלות
1.אם יש דעות שאיוב זה רק משל ונמשל, אז מדוע יש חלקים משם בתפילה?
2.בברכות השחר כתוב "הנותן לשכוי בינה" והבנתי ש"השכוי" זה לב, זאת אומרת שהלב הוא בעל הבינה להבחין וכו', אבל האם מתכוונים שככה זה באמת פיזית או שזה רק תיאור מטאפורי, כמו שאני אגיד "כואב הלב"?
3.איך להתייחס לכל מיני יצורים שמוזכרים במדרש רבה, כמו "עוף החול" שידוע זה מיתוס שהיה נפוץ פעם... או לראם שדוד החה עליו... וכו? יכול להיות שזה רק משלים כמו של "רבה בר בר חנה"?
תשובה
בס"ד
לשואל שלום רב
1. אשאל אותך שאלה – אם איוב משל היה, מדוע הוא נכנס לתנ"ך? התשובה היא שהמשל מבטא רעיונות בעלי משמעות דתית המובעים בפסוקים. פסוקים שתכניהם מתאימים לתכני התפילה הוכנסו לתפילה.
2. ראשית, למושג "שכווי" שני פירושים. יש האומרים כי מדובר בתרנגול ואז הברכה תואמת לחלוטין את המציאות הנראית. אחרים מסבירים כי הכוונה ל"לב" ואז הברכה היא מטאפורית. בחז"ל מצאנו מספר אברים שמשויכות אליהם תכונות בנפשו של אדם. כך, למשל, הלב נחשב למקור הרגש בעוד שמבחינה רפואית ופיזיקלית הוא אינו אלא משאבה, וכן הכליות נחשבות למקום המוסר באדם בעוד שרפואית הן אינן אלא מסננת. עוד אבר הוא כמובן המח.
יתכן, כי חז"ל רק המשילו אולם יתכן גם כי יש משמעויות רוחניות ממשיות באברים מסוימים אלא שאנחנו לא תמיד מסוגלים להבחין בהם בעוד שחז"ל כן. למשל באופן אינטואטיבי אנו מקשרים רגשות לאזור החזה (לב), דבר זה מצוי בכל התרבויות.
למען הסר ספק, אין בזה שום פגיעה בהודאה לקב"ה שיש בברכה.
3. אתה יכול להאמין בקיומם בעבר אולם בפשטות יש להתייחס למאמרים העוסקים ביצורים אלה כאל משלים בעלי משמעות עמוקה, בדיוק כמו משלי רבה בר בר חנה.
בברכה,
אריאל, צוות ישיבת הר-עציון