שאלה
היי טוב יש לי בעיה ענקית ממש!! אני כבר לא מרגיש כלום שבוע וחצי בערך, אני מתפלל ולא מרגיש כלום לומד ולא מרגיש כלום ואפילו בסליחות אני כבר לא מרגיש כלום אני מרגיש ממש מנותק לפני שבוע וחצי חטאתי בעיניים שלי וגם שלשום אני מתחרט על זה שחבל"ז אני לא יודע מה לעשות אוף אני רוצה להתקרב אליו אבל אני בחוץ, ממש בחוץ בבקשה תעזרו לי זה ממש דחוף וחשוב לי תודה בה ותזכו למצוות.
תשובה
שלום שואל יקר...
אדם שכותב שהוא איבד את הרגש, זה מראה קודם כל שהוא מודע לזה שהוא איבד את הרגש, שזה אומר שהוא ממש לא איבד כלום אלא מודע לעצמו חי ונושם, או כמו שהמסילת ישרים כותב, שחצי מהדרך של התרופה למכה היא לדעת שיש לך בכלל מכה.
אדם יכול לחיות מאה שנה, שמונים שנה, או לחלופין להיות רק בן עשרים ומבחינה רוחנית ייחשב לאדם מת ולו רק בגלל שהוא העביר יום שלם, שבוע, חודש ולו חשב מחשבה אחת של מוסר או חשבון נפש, ´איך אני אוכל להיות אדם יותר טוב´, ´האם היום הריבונו של עולם היה מרוצה ממני או לא?´
והנה, אתה בא, ואתה אומר שאתה לא חש כלום, ולא צריך להיות חכם גדול כדי לראות שהדבר מפריע וכואב לך.
אז קודם כל אתה יכול להיות רגוע שאתה בדרך הנכונה ואתה חי, ורק בגלל שאתה בריא נפשית וכל המנגנונים הנפשיים אצלך מתפקדים כמו שצריך, פתאום שאתה מרגיש קצת ´טמטום´ הלב, או אטימות, אתה מבין שיש לנו פה איזה בעיה.
ממש כמו אדם, שהיד כואבת לו, או כל דבר אחר בגוף שמשדר מצוקה ובזכות מערכת עצבים בריאה, אפשר לטפל ולאתר את הבעיה.
יודע מתי באמת היית בבעיה?
אם היית נכנס לימים הנוראים, לאלול, מתוך תחושה שהכול בסדר, ואיזה יופי לי, אני ברוך השם לא צריך לדאוג כל כך, כי טפו טפו עבודת ה´ שלי ממש טובה ובכלל, אלול נועד למי שבאמת חטא, אז, הייתה לך בעיה, ממש כמו אדם נכה או משותק שיכול להכניס את היד שלו לאש, והנה, הפלא ופלא, הוא לא צועק ושום דבר לא מפריע לו, כי אין לו שום מנגנון הגנה ביד ומערכת העצבים שלו כבר לא מתפקדת.
נקודה שניה ולא פחות חשובה.
מובא בשם האר"י ז"ל, שצריכים בראש השנה ויום כיפור להוריד דמעות, כי מי שלא מוריד דמעות זה אומר או מראה שמאיזה בחינה מסוימת משהו לא כל כך תקין איתו ואני בכוונה אומר את זה בהסתייגות, לא על דברי האר"י חס וחלילה אלא בהבנה שלנו, כי לא לכולם יוצא לבכות בימים האלה ועדיין גם אלה שיותר קשה להם לבכות לא פחות כשרים וטובים ממי שכן,ותמיד אני זוכר איך דווקא אז, בשעות הקדושות האלה, שאתה מרגיש איך כל השנה כולה, כל החיים שלך הולכים להיות תלויים בהם, דווקא אז לא ממש הצלחתי לבכות ואם כן, זה היה לי מאוד קשה ולמה?
בגלל שבאלול כמו שאומרים הכסף מונח על השולחן.
באלול הקב"ה, המלך, יורד אלינו.
אני לדודי ודודי לי.באלול זה על חי, כמו שר´ ישראל סלנטר מייסד תנועת המוסר אוומר: "שכל השנה, צריכים להרגיש בבחינת אלול, ואלול, נו...הרי זה אלול!´.
יחד עם הסייעתא דשמייא העצומה שנשלחה לנו בימים האלו,´זה לעומת זה עשה אלוקים´ ניתן כח נוסף ליצר הרע.
כלומר, עם כל השנה עבודת ה´ שלנו מלווה במאבקים פנימיים, מצד אחד רגעים של התעלות, קדושה, בא לך לבכות כי ראית משהו מרגש והנשמה שלך זועקת שככה היא באמת רוצה ואתה לא יודע למה בכלל חטאת אתמול, ומצד שני, נפילות, ויאוש, ואין כוח ופתאום הכול הולך יותר קשה והלב....אבן, אז אם ככה זה במשך כל השנה, הרי שבאלול, הכול נהיה יותר חד, עוצמתי, חזק.
אם תחשוב על זה, תגלה שבעצם הלב, הוא הדבר מאוד מאוד חשוב בעבודת ה´ שלנו, יחד עם השכל אי אפשר להתקדם או לזוז צעד קטן בלעדיו.
אחרי הו´ידעת היום´ מגיע ה´והשבות אל לבבך´...תסכים איתי שלומר את התפילה מילה במילה זו בהחלט מעלה, אולם להתחיל ולכוון מילה במילה זה כבר משהו אחר, ועדיין לחוש את המילים מדברות בעד עצמם, לחוש איך אתה מזדהה עם כל תפילה, איך אתה אומר:
´אחינו כל בית ישראל הנותנים בצרה ובשביה´ ואתה מרגיש קצת רע בפנים, כי ממש עכשיו, שלושה אחים שלנו, נמצאים בידיים של החיות אדם האלה ולך תדע מה הם עושים להם, לחוש את זה ממש זה כבר משהו אחר.
אז בוא נעצור רגע כדי לעשות קצת סדר בדברים.
אתה מרגיש קצת אטום, קר, טמטום הלב וכתבנו שזה הדבר הכי בריא שיכול להיות, וזה מראה שברוך ה´ הכול אצלך תקין.
כתבנו גם, שזה מאוד מובן למה דווקא עכשיו את חש ככה, מאחר שעכשיו הכסף מונח על השולחן ונכנסנו לתקופה של סייעתא דשמייא מיוחדת ולכן הקב"ה הביא גם עוד כוח ליצר הרע ולטומאה כדי שעדיין תישאר לנו הבחירה החופשית ועדיין, נו, אז שורה תחתונה מה אפשר לעשות?
אז ה´חובת הלבבות´ כותב, ש´אחרי המעשים נמשכים הלבבות´, כלומר גם אם נעשה פעולה טכנית, קרה פשוטה בלי הרבה רגש, עדיין גם אם לא נחוש כלום, לאט לאט, אם נמשיך לעשות את אותה פעולה בעקביות, הלב שלנו יתחיל להפשיר, ואם הזמן, תראה שאתה כבר לא נמצא באותו מקום שהיית בו לפני שהתחלת את אותה הפעולה בפעם הראשונה.
דבר שני, ומאוד פשוט, להתפלל להתפלל ושוב להתפלל , אבל איך, הרי זאת בדיוק הבעיה, תאמר, שאתה לא חש כלום...אז בדיוק על זה תתפלל.
ריבונו של עולם, אני רוצה לעבוד אותך, אבל אני לא מרגיש כלום והלב שלי...מת. וזה מפריע לי..כמובן שאתה תאמר את התפילה במילים שלך ואיך שבא לך, ואז אי"ה אחרי שתעשה את ה´פיתחו לי פתח כפתחו של מחט´ אז ממילא יבוא ה´ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם´ ובטוח ששמעת כבר שכל ה´מטהר עצמו מלמטה, מטהרים אותו מלמעלה´ ו´הבא לטהר מסייעין בידו´.
דבר נוסף יחד עם הטומאה שמציפה את העולם שלנו, ברוך ה´ לא חסרים לנו ספרים בכל נושא וכמה שנרצה.
יש המון המון ספרים שמדברים על נושא אלול והימים הנוראים ועל כל החלק של הלב בעבודת ה´.
היית מציע לך להתרכז בעיקר בספרים שמדברים על גדולי ישראל ועל עבודת הלב שלהם, בעיקר בימים האלו.
´קודש אלול´,´אור יחזקאל´ לר´ יחזקאל לוונשטיין המשגיח של ישיבת מיר, ´נפש שמשון´ לרב פינקוס´, כולם כולם ספרים שמעוררים את הלב בדברים שמושכים אותו, ומאוד קל להתחבר אליהם.
אתה צריך להבין שבחיים ובטח ובטח בעבודת ה´ אין דבר כזה לחם חינם.
אתה רוצה להשיג משהו, מעלה נוספת, הרגשה נוספת, התעלות נוספת...תהיה חייב לעבוד ולעבוד הרבה כדי להשיג אותה.
ואף על פי כן, דבר מאוד מאוד חשוב...גם אם נפחת וחטאת בשמירת העיניים תזכור, שאין חטא יותר גדול מעצב שבא לך אחרי זה.
היצר לא מעניין אותו העבירות שלך,הוא רק רוצה לשבור אותך, לבאס אותך, שתהיה עצוב, שתגיד: ´ממילא נפלתי...ממילא הריבונו של עולם כבר לא רוצה אותי..אז מה יש לי להפסיד´ וזה ממש לא ככה.
תחשוב באמת מתוך 5 וחצי מיליארד אנשים שיש לקב"ה בעולם, כמה אנשים באמת מציק להם שכבר אין להם רגש בלב?
אתה נמצא במקום מאוד מאוד טוב למעלה, בטופ, וקב"ה אוהב אותך במובן הכי עמוק ואמיתי של המילה.
ואתה חי, שזה דבר לא פחות חשוב. יחד עם זה, ברור שהלב נשבר...רק שאנחנו לא תמיד יודעים להבדיל בין לב נשבר לעצבות, הגבול הוא מאוד דק, אולם ההבדל הוא עצום.
ר´ מנחם מנדל מקוצק כתב שאין שלם מלב שבור, אולם להבדיל ממנה העצבות..מה שכל העבירות שבעולם לא יעשו, העצבות עושה ולהבדיל מזה השמחה..זה הסיבה שיום כיפור נקרא כיפור...כפורים, כמו פורים...כי בפורים אנחנו משיגים את אותה השגה שהשגנו ביום כיפור באמצעות פחד ויראה, רק מתוך שמחה.
אז...
1) המצב שלנו ברוך ה´ נורמלי ובריא לחלוטין והשאלה שלך רק מחזקת את זה.
2) דווקא עכשיו זה הכי טבעי שזה יקרה לך, ההתקררות הזו של הלב, בגלל הסייעתא דשמייא שיורדת אלינו בימים האלה.
3) כל דבר בחיים, צריך תפילה וגם שנוכל להתפלל כמו שאנחנו רוצים, גם זה צריך תפילה.
4) אחרי המעשים נמשכים הלבבות...תתחיל לעשות מעשים פשוטים וגם אם אתה לא מרגיש כרגע כלום לאט לאט הרגש אי"ה יבוא לך.
5) תקרא ספרים שמספרים איך גדולי ישראל עבדו על עבודת הלב שלהם ובעיקר באלול.
אם משהו לא מובן לך, או אם פיספסתי כמה נקודות אתה מוזמן ליצור קשר מתי שבא לך.
מקווה שעזרתי
אבינועם
noam811@walla.com