שאלה
בס"ד
שלום,
אני מרגישה שאני נמצאת במצב סבוך ביותר בלי ידיעה לאן אני יכולה להתקדם.
אח שלי, בן 20, אף פעם לא היה הכי חזק ביהדות, אבל הוא הסתדר. לפני חצי שנה הוא התחיל לעבוד במקום שעובדים בו חבר'ה דתיים וחילוניים ושם הוא הכיר בחורה חילונית אחת.
אנחנו בבית לא ידענו על הקשר בינהם והתחלנו לחשוד שיש לו חברה רצינית רק אחרי כחודשיים וחצי. מאז הכל מתחיל להתדרדר. הוא התחיל לחפף בתפילות, במצוות, ויום אחד ראיתי אותו בחוץ בלי כיפה. ממש חשך עלי עולמי.
בבית הוא עדיין הולך עם כיפה והוא שם אותה על הראש ברגע שאני מתקרבת (אנחנו לומדים באותה אוניברסיטה), ועוד ממשיך ללכת עם אבא שלי לבית הכנסת שבתות. עם זאת, הוא לא משתף אותנו ברגשות שלו, לא אומר מילה אחת על להיות חילוני, הוא מסתיר את זה מפנינו. כל הזמן הוא בורח כל הזמן אל אותה בחורה, ולפעמים גם בשבתות בלילה למרות כל התחנונים של ההורים שלי שישאר.
ואני, בתור אחות גדולה עשיתי טעות נוראה- כבר בהתחלה הייתי צריכה לדבר איתו, אבל חשבתי זה יחלוף ושהם יפרדו מהר כי היא צריכה להתגייס לצבא. אבל זה לא קרה. וזה רק נהיה גרוע יותר כי ראיתי היום כשהורדתי אותו באוניברסיטה שהוא הסתכל אם נסעתי ואז הוריד את הכיפה מהראש.
כל הזמן רצות לי מחשבות בלי הפסקה מה אני אגיד לו כך שזה לא ידרדר אותו יותר. למרות שהם בקשר כבר חצי שנה, הוא לא מספר לנו עליה כלום ולא ראינו אותה אף פעם.
בכל הזמן הזה אני מרגישה שאני לא יכולה לדבר עם אף אחד- עם החברות שלי אני לא יכולה לדבר כי אני לא רוצה שזה יתדרדר ללשון הרע כי הן מכירות אותו, ואני גם פוחדת לדבר עם ההורים שלי על זה. כל כך כואב להם! אמא שלי ממש בוכה בגללו כשאנחנו לא רואים. היא כבר גילתה ממקור אחר שמישהו פעם ראה אותו בלי כיפה, ואני מרגישה שאם אני אפרוק את כל המתח והכאב שלי עליה היא לא תעמוד בזה.
אני בוכה ושופכת את נפשי לפני הקב"ה, גוררת את זה חודשים וקשה לי עם העניין הזה מאוד.אני ממש מתחילה להשתגע מכל המחשבות שצצות לי בראש כל הזמן, כל הדברים שאני רוצה להגיד לו ואני מרגישה שאני לא יכולה באמת לומר לו.
מה לעשות????? איך אני מקרבת אותו אלינו בחזרה? האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע קרע ענק במשפחה כשהכל יתפוצץ והוא כבר לא יכבד אותנו בבית? מה אני יכולה לומר לו כך שהוא לא ירגיש שהוא איבד את האדם האחרון שהוא עוד קצת
תשובה
שלום.
צריך להבחין במקרה שלך בין שני מישורים עליהם יש לעבוד ולהתייחס, בנושא זה שהעלית:
א. הצד שלך בכל העניין הזה עם אחיך.
ב. הצד של אחיך ועבודתו האישית על אורח חייו, ועבודת ה' שלו.
במישור האישי נראה לי שאת חייבת להוריד קצת לחץ ואחריות מעצמך לכל המצב שנמצא בו אחיך, את לא אחריית למצבו הרוחני, הוא כבר ילד גדול. נכון שאת מרגישה נורא בעקבות כל ההדרדרות הרוחנית שלו אולם הלחץ שבו את נמצאת משדר לו חוסר בטחון בו וביכולת שלו לבחור בדרך הנכונה.
את צריכה להתיעץ עם איש רוח, שיכול להבין את מה שעובר בתוכך על כל הלבטים והבעיות שנוצרו בניך ובין עצמך בעקבות מעשיו של האח, ולאחר שתהי שלמה עם עצמך ואם אהבתך ללא גבולות לאחיך נראה שתוכלי להשפיע עליו טוב. ברם עליך לזכור שיכול להיות שאחרי הכל הוא יבחר בדרך אחרת מדרכך, ומדרכה של המשפחה, אבל זו החלטה שלו, ומלוא האחריות על כך היא שלו.
דיבורים על "פיצוצים" וכאלה ביטויים מראים על חיכוך בין צדדים שונים, אולם עליכם לזכור שהוא חלק מהמשפחה ובכל מקרה עליכם לנהוג אליו בכבוד ובנועם ולהשרות עליו אהבה, ובטחון שמשפחתו האהובה והאוהבת תעמוד לצידו תמיד כדי שהוא ידע וירגיש את החיבור החזק שבין ההורים לילדיהם ובין האחים וכשהוא יגלה, בע"ה, את גודל טעותו הוא יחזור לחיק משפחתו, שומרת התורה והמצוות, ויבחר שוב בדרכה.
ישנם מספר אגרות של הרב קוק (למשל אגרת נ' קי"ז קל"ח ועוד...) שמדברות אל אבות שילדיהם יצאו לתרבות רעה, אני ממליץ לך לקרוא אותם וללמוד כיצד הוא הדריך את ההורים להתיחס אל ילדיהם וכיצד להסביר ולדבר עמם, מתוך אמונה גדולה בילדים שיסוד נשמתם חצוב מהאומה הישראלית, ותוכם אור גדול מאור ישראל.
ושוב לענ"ד עליך לדבר עם אנשי רוח שידריכו אותך ואולי גם את הוריך ואחיך כיצד להתמודד עם המצב החדש.
אבל הכי חשוב זה להוריד לחץ ולהאמין באחיך שהוא טוב והוא שואף לטוב ובע"ה הוא גם יגיע לטוב האמיתי.
שפע ברכה והצלחה.
ניר.