שאלה
בס"ד
לרב שלום.
אשמח מאד אם הרב יוכל לענות על השאלות הבאות ואף לצרף מקורות:
א. מה דעת ההלכה לגבי ביקור בכנסיות? (נופש/תיירות/לימוד)?
ב. מהו המעמד בספרות חז"ל של מדרשים? איזה מקום הם תופסים? האם נועדו ללימוד רעיונות חינוכיים בלבד או שיש מעבר לכך?
ג. מה דעת הרב לגבי שיעורים תורניים המועברים במסגרת קורסי חובה באוניברסיטה?
ד. האם יש מי שחולק את הגמרא כמקור היסטורי?
ה. מהם הכללים של כשרותו של מיקרוגל?
ו. מהן ההלכות הנוגעות לכיסוי ראש אחרי החתונה? (עפ"י פסיקה אשכנזית)
תודה רבה.
תשובה
שלום
שאלתך, התגלגלה, אלי ואעשה מאמץ לפי הידע והזמן העומד לרשותי לענות על קצה המזלג (זה אינטרנט).
א. ביקור בכנסיות אסור, לכל מטרה. גם נופש, גם תיירות וגם לימוד מסיבים הנאה לנכנס. (רמב"ם פיהמ"ש ע"ז פרק א' משנה א', חכמת אדם כלל פ"ד סע' ט"ו - ט"ז).
ב. יש שני סוגי מדרשים; מדרש הלכה, מדרש אגדה.
מדרש ההלכה - כשמו כן הוא, לדרוש מתוך מלות התורה שבכתב את הלכות התורה שבע"פ. ממילא ברור שמעמדם של מדרשי הלכה אילו הוא חזק והוא כעין משנה וגמרא, ואכן מדרשים רבים הביאו ראשונים להסיק שמצוות מסוימות הן דאורייתא, ועד למדו מהם פרטי הלכות רבים.
מדרשי אגדה - נחלקים לכמה סוגים; כאלה המספרים על מאורעות מימי המקרא, כאלה מספרים על מעשי חז"ל, ומדרשים הבאים ללמד מוסר ומידות טובות, ומדרשים הדורשים מילות מהתורה ללמד עניני חוכמה ומוסר.
ע"פ רוב, לא יסיקו הלכות ממדרשי אגדות (אך גם כאן יש יוצאי דופן - חלק מדיני הרחקות מנדה נלמדו ממעשה שהיה עם ר"ע), אך אין זה פוגם במעמדם. קניית חכמה, מוסר ומידות טובות זה דבר שערכו לא פחות חשוב מדקדוק בהלכות הנלמדות ממדרש ההלכה.
ג. יש להתלבט האם קורסי חובה ביהדות, גדול בהם התועלת מהנזק. מנסיוני בשיחות עם זוגות חילוניים, הם מספרים רק חוויות חיוביות מקורסים אלו. לכן מסקנתי, שהמרצים בבר אילן, מבינים את גודל השליחות המוטל על כתפיהם, ודואגים להאהיב שם שמים אף כשזה במעטפת - חובה.
ד. לגבי הגמרא כמקור היסטורי, בין חכמי ישראל הדבר לא כל כך משמעותי, משום שהם כמעט ולא נדרשים לשאלות היסטוריות. ככלל, מוסכם על הכל (גם על החוקרים ולהבדיל תלמידי החכמים) שאין מטרת הגמרא בשום סיפור ! להיות תעודה היסטורית. מטרת הסיפור היא להעביר מסר רוחני, חברתי וכו'.
השאלה היא, האם המידע ההיסטורי המובא בתוך הסיפורים הנ"ל יכול לשמש עדות (כמסיח לפי תומו) או שמא גם המידע הזה מוטה לשמש את מטרת הסיפור. כאן אינני יכול להכריע, יש מהחוקרים הסבורים שנתונים היסטוריים העולים מהגמרא כוחם יפה כמו כל תעודה היסטורית אחרת. ויש הסוברים שאין לראות בנתונים אלו עובדות היסטוריות, אלא לכל היותר סיוע לדעה קיימת.
ה. מיקרוגל מחמם בעזרת החומר עצמו המושם בתוכו. לכן ככל שמתרחקים מהמאכל (דפנות המיקרו) הטמפרטורה יורדת (לכן ניתן להחזיק בידית של כוס מים שהרתיחו אותה במיקרו). מסקנת הפוסקים היא שדי לכסות מאכל כדי למנוע מטעם שלו להיבלע בדפנות המיקרו. היה ולא הקפידו על כך - יש להכשיר את המיקרו. ההכשרה: המתנה 24 שעות ללא הפעלה, ניקוי משאריות מזון, שימת כוס מים עם טעם פגום (סבון נוזלי) והפעלה למשך שלוש דקות (לערך) עד שרוב המים מתאדים. (מערכי לב של הרב פרופ' זאב לב מוסד הרב קוק)
ו. אשה נשואה חייבת לכסות את ראשה מדאורייתא. חובה זו חלה לאחר נישואיה. בעקרון ממש לאחר חדר הייחוד, אלא שכיום מקפידים שכלה תשאר עם הינומה ומדאורייתא זה מספיק. לגבי השגרה מדרבנן הוסיפו חובה לכסות את כל הראש וגם במקומות המוגדרים רשות היחיד. נחלקו האחרונים האם בביתה בפני בני ביתה חיבת בכיסוי, וכן האם ניתן להוציא חלק מהשער החוצה (עיין הרב אלינסון הצנע לכת).
כל טוב