אולי זה טוב להסתגר כמו הציבור החרדי?

כל ישראל אחים.
אחותי היקרה עד מאוד!
ראשית שלוחה התנצלותי על האיחור במתן התשובה.

שמחתי לשמוע על השבת הייחודית שהיית נוכחת בה, כיף לדעת שנעשה מאמץ לחיבור גם לצד החרדי בעם שלנו, שלמעשה קרוב יותר לעולמנו מהעולם החילוני.
אני עוד יותר שמחה לשמוע שהשבת פעלה עלייך בצורה כ"כ משמעותית שהעלתה שאלות ומחשבות משמעותיות.

עבר זמן מאז השבת, ומאז ששלחת לנו את השאלה. אני בטוחה שעם הזמן התבשלו גם אצלך הדברים בפנים ואולי יש לך תובנות משל עצמך בעקבות החשיבה או דברים נוספים שקרו, אני אתייחס לדברים מנקודת מבטי.

ברשותך, אפתח במטרה אותה הצגת כ"שאיפה".
בראש ובראשונה כל יהודי מחויב לעשות רצונו של הקב"ה.
הקב"ה הוציאנו ממצרים והפך אותנו לעם ומאז ברית כרותה לנו איתו "נעשה ונשמע", הקב"ה גאל אותנו מבית עבדים ומאז אנו לו כעבדים ואנו מחויבים לעשות רצונו.
מה זה אומר לעשות רצונו?
הדבר הברור ביותר כרצונו של הקב"ה זה התורה שנתן לנו- תרי"ג מצוות. עלינו להשתדל לקיים אותה בכל כוחנו בלי פשרות, בצורה הכי שלמה ושמחה שביכולתנו.

מידות- מדובר בעבודה פנימית של תיקון עצמינו במישור הפנימי יותר ליצור קשר ריבונו של עולם, ליצור עולם נקי גם בתוך עצמינו, לדבוק במידותיו של הקב"ה.
בוודאי הרש"י הראשון על התורה מוכר לך:
ד"ה "בראשית ברא אלוקים"- "אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום כח מעשיו הגיד לעמו.."
בעצם בבסיס השאלה הזאת יש הנחה שהתורה במטרתה היא ספר מצוות, ואם היא ספר מצוות מדוע פותחים לנו את התורה בסיפורים של בריאת העולם? למה לא לפתוח במצווה הראשונה של ה"חודש הזה לכם"? אלא מה? זה בדיוק מה שהתורה רוצה לומר, התורה היא לא רק ספר מצוות אלא ספר חיים! הקב"ה פותח לנו בסיפורי הבריאה, כי מסיפור הבריאה אנו לומדים על הקב"ה- "כח מעשיו" וזוהי תורה שלמה!
לעשות רצון ה´ כולל בתוכו להידבק במידותיו של הקב"ה, להכניס אותו לכל עניין בחיים שלנו שכל התלבטות תוכרע מכח המחשבה של מה הקב"ה רוצה ממני, מהי האמת הנכונה, מה נכון שאעשה ולא מה נח לי.

זאת המטרה הכללית, שכמובן מתפרטת לפרטים, שכל יהודי באשר הוא- ללא הבדל מגזר מחויב אליה.
מה שקיים היום ומוכר לנו בתור :דתיים לאומיים, חרדים, חסידים, ליטאים, חילונים, מסורתיים ולייט-ים הוא תוצאה של הגלות, השואה והתעוררות הציונות. (אם זה ממש מעניין אותך אשמח להרחיב.. אני אוהבת את הנושא.)
המציאות הקיימת היא שיש פילוג בין מי שקרוי "הציבור הדתי לאומי" כמייצג את הציבור הציוני, לבין הציבור שקרוי "הציבור החרדי" שכולל בתוכו חסידים וליטאים- ציבור לא ציוני, כלומר השוני מוצג בהשקפת העולם. אין מחלוקת על קיום המצוות בתורה, לדעת כולם אנו מחויבים לקיים מצוות, אך כיוון שהשקפת העולם שונה קיימות מחלוקות לגבי מצוות מסוימות בין המגזרים.

עם חלוף הזמן, המחלוקת גברה בינינו לבין הצד ה"חרדי", ויצא שהתחברנו יותר לצד החילוני, גם מתוך רצון של ניסיון של קרוב עולמם לעולמינו וגם מצד התקדמות העולם והרצון שלנו להיות "בעניינים".
הקירוב לעולם החול מצידנו מצד אחד יצר הרבה טוב, קירב רחוקים ואף החזיר בתשובה, אפילו יצר אחווה מסוימת ואחדות, ומצד שני קירב אותנו לעולם החול שלהם שמאוד מאוד בעייתי, מה שיצר אצלנו הרבה בעיות ודילמות הלכתיות ואמוניות וכמו החזרה בתשובה שנוצרה אצלם נוצרה גם חזרה בשאלה אצלינו.

במקביל לתהליך הפתיחות אצלינו, כתשובת נגד נוצר תהליך סגירות אצל המחנה החרדי.
המילה "חרדים" אכן כשמה כן היא, יש בה הרבה פחד שכמו שאמרת, יש בו גם הרבה חיובי.
אולי לזה את מתכוונת שאת אומרת בועה חיובית.
ברור לחלוטין שהשמירה שלהם שומרת רבים מתוכם, מגנה על המחנות הפרטיים שלהם, כך לא "מתבוללות" חסידויות עם חסידויות אחרות או ´חלילה´ עם מי שאינו חסיד.

לא נראה לי שיש לי הזכות, בתור תמר הקטנה, לבוא ולהגיד מה דעתי על העניין, אני אומרת רק את מה שלימדוני רבותיי, והגדול מכולם, מנהיג הציונות הרב קוק זצ"ל:
["האדם צריך להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות, הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ לייסורים גשמים ורוחניים, המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה"] אורות הקודש ג, קמז

תהליך הגאולה דורש מאיתנו לצאת מהפרטיות שלנו, הפרטיות שלנו זה היסוד לכל הצרות שלנו, כשאדם עסוק בפרטיות שלו תמיד יהיה עסוק במה שחסר לו, בעצמו ולא יותר מזה, כאשר אדם עסוק בכללות ישראל הוא עסוק בגודל בעוצמה, בחיבור עמוק עד מאוד.
פעם שמעתי אימרה חסידית כלשהיא שאומרת:שקל להוציא יהודי מהגלות אך קשה להוציא את הגלות מהיהודי. אינני מזלזלת בחשיבותה של מסורת, חז"ל הם אלו שיחסו לה את הכבוד הראוי, אך אבוי לנו שאנו רואים בנישואים או בחיבור אחר כלשהוא בין חסידויות, שלא במקרה עובדים ה´ אחד ורוצים לעשות רצונו, כהתבוללות!! זוהי גאולה. כאשר אנו לא מתחתנים אשכנזים בספרדים, ליטאים עם חסידים הרי אנו בכך מנציחים את הגלות!!
ברור שיש בחיבור זה גם מין החיסרון, לא קל להתחבר לאדם שונה ממך, מדובר בויתור של כל אחד מהצדדים למען הקמת בית אחד שלם. אך זהו איחוד עמ"י השלם.
אני לא אומרת לך יאללה, לכי על זה תתחתני עם חרדי. אני מדברת קודם כל על מה שאנחנו צריכים לשחרר לנו בראש, תפיסות גלותיות מיותרות שרק מפלגות.

וואי, אחותי אחלה שאלה, באמת נהנתי!
מוזמנת להגיב, או להעיר אם בא לך.
תמר.
Tomight100@gmail.com