אולימפיאדה ויהדות

שלום לך.

הייתי רוצה לפתוח בסיפור.

היה היתה פעם אולימפידה אשר היתה בנויה מענפי ספורט שונים במדינת הישג.
הגברים התחרו בעיר ושמה ניצחתי. והנשים היו בעיר ששמה מנצחת.
טקס הפתיחה היה קצרצר וכלל דברי ברכה של המנהל והוסברו כמה כללים ובזה זה נגמר בערך כ 10 דקות.
התחרויות היו מתחילות בשעה 10 בבוקר על מנת שכל ספורטאי יוכל לקום להתאמן / להתפלל וכו' ומהשעה 10 היה מתחיל האירוע. שהיה תכליתי וממצה בלי יותר מידי שואו מסביבו. לאולמפידת הגברים היו שופטים ולנשים היו שופטות. חשוב לציין זה אולימפי , בין לאומי ומתוך התחשבות בעם ישראל האולמפידה נפרדת.
ויתר על כן, אין בדיקות סמים וכו' ולא בדיקות אמינות כולם באו בשביל הספורט . יש רופאים שמלווים את השחקנים פזיוטרפיה וכו' וחלילה שלא יפצעוץ
היפה בסיפור הזה היה שלאחר כל תחרות היו מעלים את כל המתחרים על הפודיום וכולם היו מקבלים מדליות ורק בשונה מכולם כאות הערכה היה מקבל המנצח מדליית זהב השני כסף והשלישי ארד.
כשהיה נשבר שיא עולפ או שיא אולימפי של מדינה היו משבחים את הספורטי על השקעתו ועל הפרי שקטף והיו מדברים עליו במהדורת החדשות על ההשקעה שלו וההתמדה שלו במקצוע כראויה להערכה.
כשלא היה מצליח אז היה מקבל את הערכה כספורטאי ומקווה ששנה הבאה יצליח להשיג תוצאה טובה יותר.
שם לב, שהקריטריונים לקבלה לנבחרת האולימפי היו בין היתר ההישג אך גם בדקו את האישיות של הספורטאי, יכולת התמדה, יראת שמיים וכו' ובכל מקרה שהיה חוזר ארצה היה מקבל תעודת הערכה על השתתפותו במשחקים.

שאלתך טומנת בחובה שלוש שאלות מרכזיות .
1.יכול להיות ספורטאי יהודי ?
2. מה המקום לתחרותיות בהיהדות?
3. האוירה מסביב לכל הספורט מה משמעותה ?

והשאלה שלי היא למה לא ?

לא כתוב בשום מקום בתורה שאסור להיות ספורטאי וההפך הוא הנכון נפש בריאה בגוף בריא. השאלה היא מה המקום שהספורט תופס ?
אז עקרונית יכול להיות ספורטאי יהודי אבל כפי שאתה בטח יודע שקשה היום לשמור על ההלכה ולהתאמן בכל מיני ענפים זו בעיה וממילא כדרך חיים כספורטאי עם שואו וכל הנלווה זה מורכב.
אבל לא חסרים אנשים דתיים אשר עושים ספורט בצורה מסודרת.
ידוע שיש היום ליגת בתי כנסת בכדורסל אמנם אין שידורים ישירים אבל אנשים מוכשרים אשר משחקים ומתאמנים . הספורט בכלל הוא נותן מרץ לגוף מחדש אותך מזרים את הדם ונותן כוחות להמשך היום. לכן אין סיבה שלא יהיה מישהו שעוסק בספורט שהוא יהודי. כמו שיש מישהו שעניינו זה הייטק ועובד בגבולות ההלכה כך יכול להיות מאמן כדורסל דתי או שחיין והכל כמובן בגבולות ההלכה. ואגב דע לך שיש היום קורסים גם לדתיים בנפרד בנים בנות בכל מיני ענפי ספורט שונים.
ברור לנו שנקודת המוצא שלנו היא הבריאות ופועל יוצא של הבריאות זה ליגה, תחרותיות ולא ההפך.
כלומר, אדם רוצה להיות בריא ולהרגיש טוב וזה מדרבן אותו להיות ספורטאי . או קבוצת אנשים שמשחקים יחד ורוצים להשתפר וכו'..
היום זה קצת הפוך קודם אהיה מפורסם כי הרגליים שלי שוות 2 מליון דולר ואז גם אהיה שחקן טוב.
ברור לנו לצערנו היום שלא תמיד הספורטאים הם דמויות ולצערינו אפילו ההפך לפעמים. ופה אולי שווה להציע בדיקת אופי שאם שחקן כזה או אחר לא מתנהג כיאות למרות כשרונו הרב שישאר בחוץ
"דרך ארץ קדמה לספורט". מה שמביא אותך לחשוב על אוהדים וכו' שזה נושא בפני עצמו.

יוצא מכאן שאפשר לצייר ליגות בענפים שוניםבצורה אמיתית ופה אני גולש לשאלה השנייה.

הצטיינות זה תמיד טוב. יש שאיפה למצויינות אבל התורה שלנו וזה ייחודה נותנת המון מקום לדרך.
כלומר, גם אם לא זכית מקום ראשון יש ביטוי והמקום מקום והערכה לעיסוק שלך בדבר.
אנו מברכים לעסוק בדברי תורה. ויכול להיותשאדם למד בוקר שלם סוגיה ולא הבין כלום או שהבין לא נכון יש לו שכר על לימוד תורה למרות שאיננו נהיה עכשיו רב או יכול להעביר שיעור ויותר מזה יכול להיות שחבר שלו למד את אותו דבר והבין מעולה אך לשניהם יש שכר על לימוד התורה. ממילא זה נותן המון חיים ושמחה למי שעוסק בדבר וזה עיקר עניינו.
לכן, ההשגיות יש לה מקום אך איננו מקדשים אותה. מבחן התוצאה הוא נצרך אך דע לך ידידי הוא לא משקף בהרבה מהמקרים את כל התמונה.
נכון, יש מקום גם לספורט הישגי אך בא נשים את ההישג בפרופרציות. לכן באולמפידה שצייריתי לך כולם קבלו מדליות כי כולם טובים אך תמיד יש טובים יותר זו המציאות וצריך להכיר בכך לתת את המקום ולא את כל המקום.

ומכאן אני אנסה לגעת בנקודה השלישית
אף פעם לא הבנתי למה רגליים שוות 2 מליון לירות סטרלינג ?
למה כדורגלן מרוויח 130 אלף דולר!!!!!!!!!!! למשחק??????????????????
ונניח שזו דרך חיים מדוע הוא אינו איש מין השורה ? אולי קצת צופרים אבל כזה סכום ?

ובכלל, טקסי פתיחה של אולימפידות וכמות המליונים שליגות כאלה ואחרות מחזיקות ננסה לחשוב איך היינו הופכים עולם לעולם טוב יותר עם כל הכסף הזה ?

השואו הבלתי נפסק הזה שלא תורם שום דבר לאף אחד חוץ מלמפרסם והפרסומות וכו' ולעניים הגדולות של העולם ?

סביר להניח שאם היתה פה נקודה אמיתית של ספורט וכושר הכי גרוע היו מפרסמים פה ושם נושאים שקשורים ךלספורט הנ"ל ובטח בצניעות!

אתה מבין ידידי, פשוט בעולם סדר העדיפויות לצערנו הפוך. השואו וההשגיות משמשים בערבוביא והספורט הוא התירוץ.
ואנחנו שרוצים לקדש שם שמים גם דרך הספורט בדרל אמיתית השואו וההשגיות הם נלווים בקטנה לערך העצמי של הספורט שהוא החשוב והכל כמובן במסגרת התורה.

נקודה אחת לפני הסוף. ישנם שני מושגים שאנו צריכים שיהיו נר לרגלנו בכל המציאות הספורטיבית הזאת.

קידוש ה' וחילול ה'. ספורט כענין מהותי יכול להוות המון קידוש ה' בעולם דרך הפקת פוטנציאל מאנשים וחיבורים, קבוצה יש בה צד מאוד חברתי וגם תחרויות טובות מתוך חברות של אמת יכולות לקדש שם שמיים בעולם אך לצערי יכול להיות בדיוק הפוך התפרעויות של אוהדים, סמין מרץ חלילה, סגידה לשיאים ולמדליות וכו' ונחנו מה ? רוצים לקדש את ה' בכל!

לסיום, יש ספורט בעולם וגם לנו ויכולים להיות תחרויות נפלאות וליגות מעולות בתחומים שונים השאלה היא מה המרקם שלהם, בורו שהכל צריך להייות בהתאם להלכה ובצורה צנועה. ולדעת לשם את הטפל בצד ולחדד את העיקר.

מקווה שעזרתי ולו במעט

שנה טובה

אדיר
adirus0@gmail.com