שאלה
שלום רב.
בתקופה זו של ימי המצרים, עולות בי תהיות רבות בקשר לאבלות על בית ה' שנחרב בתקופה זו לפני מאות שנים.
בימנו, קשה יותר מתמיד להתאבל, כמובן שאחת הסיבות היא כי אנחנו לא יודעים למה להתגעגע, ולמה לצפות, אך גם מהסיבה הפשוטה שפשוט כ"כ טוב לנו.
לפני מס' ימים נשאלתי מה חסר לי בחיים, וב"ה עניתי שכלום. מאוחר יותר אמרו לנו שזה נורא שלא חסר לנו ביומיום בית-המקדש.
אני יודעת ומודעת לזה שמרוב שטוב לנו קשה לרצות מציאות שאנחנו לא מכירים, ובכל זאת, אני מרגישה לא כ"כ טוב עם עצמי בכך שאני לא מתאבלת מספיק, ואני אתן דוגמא ;
אני מרגישה יותר 'מבואסת' בתקופה הזאת מזה שאינני יכולה לראות בקולנוע סרט שחיכיתי לו הרבה זמן, מאשר מזה שאין לי בית-מקדש, מהסיבה הפשוטה, שזה לא נוגע ליומיום שלנו.
שאלתי פשוטה. אני רוצה בבקשה טיפים ועצות כדי שחוסר המקדש והאבלות יהיו חלק מחיי, וכדי להבין למה וכמה עלי להתגעגע להיכל ה'.
בתודה מראש, מוריה.
תשובה
שלום
בית המקדש זה געגוע אל ה', זה קרבת אלוקים לי טוב, זה לראות מראות ממעשה מרכבה, אמנם הוא ביטוי לדבר עמוק הרבה יותר, לחזרת שכינה לארץ ישראל, וזה אנו חשים בברור שאין נבואה, אין הדרכה, יש בילבול גדול, יש חוסר הבנה לערכים ואידיאלים אלוקיים, והכל מגלות השכינה, אנחנו צריכים לשאוף אל קרבת אלוקים וממילא חוסר המקדש יבער בעצמותינו יותר.
ברכה והצלחה