אבא שלי מדבר בתפילה

בס"ד

שלום לך.

זו שאלה ממש ממש קשה. ובודאי זה בגלל שיש כאן שני ערכים שמתנגשים זה בזה. השאלות הללו הן השאלות היותר עדינות, שצריכות הרבה הרבה רגישות.

למעשה ההצעות שלך נכונות.

** [לכתוב לרב בית הכנסת מכתב ללא שם] - זה רעיון טוב. וכמובן שלא יהיה בנוסח של ביקורת או לימוד מוסר שזה עלול לעורר אצלו את היצרים הרעים ולחסום אותו מלקבל ביקורת. כיון שהמטרה שלך היא לא לבקר אלא לתקן. כיתבי לו בנוסח שינטרל את ההתנגדות שעלולה לבוא ממנו. משהו כמו:

["אני מאוד אוהבת להתפלל בבית הכנסת הזה אבל קשה לי מאוד לשמור על הכוונה בתפילה. אני יודעת שיש אנשים גדולים שדיבורים לא מפרעים את כוונתם בתפילה אבל אני עוד לא הגעתי למדרגה הזו. ומבקשת מהרב למצוא דרך להעיר לאלה שמדברים למעני ולמען נשים אחרות איתי בעזרת נשים שקשה להן להתרכז בתפילה כשיש דיבורים"]

הנוסח הזה או הדומה לו לוקח את כל ה"אשמה" עליך והוא מנטרל את ההתנגדות של "מי זה החצוף שמעיר לי" שאני יודע בעצמי שעלול לעלות גם אצלי. ונכון שאני משתדל לא לתת לו מקום. אבל לא צריך להעמיד בנסיון את היצר הרע.

** [להעיר לאבא שלך] - אם את חושבת שהוא יקבל את הערתך אז מצויין, גם כאן זה רק בתנאי שתאמרי לו בלשון מכובדת.
אבל אם יש לך חשש שההערה תגרום למתח ביניכם - עדיף שלא. אולי תמצאי מישהו אחר שיוכל להעיר לו מקרב המתפללים. מישהו קרוב שאביך מכבד אותו שיאמר לו שזה מפריע - כמובן לא בשם שלך.

** [תמשיכי להתפלל בכוונה] – ואין ספק שתהיה לכך השפעה על כל הסובבים אותך. בדרך כלל, השפעה שמוקרנת מהמעשים שלנו גדולה הרבה יותר מההשפעה של דיבורים.

בהצלחה רבה בכל עבודת ה'!