תענית אסתר

שלום כבוד הרב

אני אשמח אם תענה לי על שאלתי במהרה,אני צמה היום בתענית אסתר,ורציתי לשאול האם מותר לצחצח שיניים,ולשטוף פנים?ובאיזה שעה יוצא הצום?

תוודה רבה

תוכן התשובה:

שלום
מותר לצחצח שיניים ולשטוף פנים הצום מסתיים בסביבות 18:10 עם שינויים של שלוש ארבע דקות לפי אזור מגורים גבוה או נמוך http://www.yeshiva.org.il/calendar/

ואמנם כתב בשו"ע תקסז, ג, שלא לשטוף את הפה בתענית, אבל מבואר בהרבה אחרונים ובמ"ב תקסז, יא, שבמקום צער מותר, ואפילו בתשעה באב מותר כשיש צער גדול. וכיום אנו מפונקים יותר, ורוב האנשים מצטערים אם לא ישטפו את הפה, ומותר למצטערים. ולעניין שימוש במשחה, עיין ברכות יד, א: "השרוי בתענית טועם ואין בכך כלום". לדעת רוב הראשונים המדובר בטעימה בלא בליעה.בשו"ע תקנ, ב, פסק שצומות הקלים מותרים ברחיצה, וכן דעת רוב הפוסקים, וכן הלכה.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=395
בברכה
אייל משה

נהגו כל ישראל, עוד מתקופת הגאונים, להתענות בי"ג באדר, זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה (אסתר ד, טז), וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה. שגזירת המן הרשע היתה, כי ביום שלושה עשר לחודש אדר, ישמידו, יהרגו ויאבדו את כל היהודים, נער וזקן, טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז. ועל ידי נס הפורים, תליית המן ועלייתם של מרדכי ואסתר, נשלחה אגרת נוספת מאת המלך אחשוורוש, המתירה ליהודים לעמוד על נפשם ביום י"ג באדר ולהרוג בשונאיהם. אך עדיין הגזירה הראשונה לא נתבטלה, משום שכל אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אינו מתבטל, וממילא גם לשונאי ישראל היה מותר להרוג ביהודים. כלומר, יום י"ג לחודש אדר נקבע על ידי המלכות ליום שבו הותר לשונאי ישראל להשמיד להרוג ולאבד בישראל, ולעומתם הותר לישראל לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם. ואף על פי שכבר היה מרדכי משנה למלך, מכל מקום עדיין הסכנה היתה גדולה, ועדיין היו צריכים לרחמי שמים, כדי שיצליחו להתגבר על שונאיהם ולהורגם. על כן היהודים שלא היו צריכים להילחם, התעוררו לתשובה והתענו באותו יום, כפי שידוע ומקובל בישראל, שבעת צרה מתעוררים לתשובה. ואין תשובה גדולה יותר מאשר התשובה שעל ידי התענית, אשר מזככת את חומריותו של האדם ומחזירה את רוחניותו למקומה הטבעי והמרכזי.
ועל כן נהגו ישראל, להתענות בכל שנה בי"ג באדר, זכר לאותה תענית. ועדיין יש שונאים שרוצים להשמידנו, ועדיין אנו זקוקים לתענית ותשובה כל שנה מחדש.

אמנם כתב בשו"ע תקסז, ג, שלא לשטוף את הפה בתענית, אבל מבואר בהרבה אחרונים ובמ"ב תקסז, יא, שבמקום צער מותר, ואפילו בתשעה באב מותר כשיש צער גדול. וכיום אנו מפונקים יותר, ורוב האנשים מצטערים אם לא ישטפו את הפה, ומותר למצטערים. ולעניין שימוש במשחה, עיין ברכות יד, א: "השרוי בתענית טועם ואין בכך כלום". לדעת רוב הראשונים המדובר בטעימה בלא בליעה, כדי לדעת את טעם התבשיל, אבל בליעה אסורה. עוד נחלקו על איזה תענית מדובר, לרא"ש מדובר בכל תענית ציבור (זולת תשעה באב), וכן נפסק בשו"ע תקסז, א. ולתוס' רק בתענית יחיד התירו טעימה, ולא בתענית ציבור, וכתב הרמ"א שהמנהג להחמיר שלא לטעום בתענית. אולם לצורך סעודת מצווה כתב במ"ב תקסז, ו, שאפשר להקל. וק"ו שהמצטער אם לא יצחצח את שיניו במשחה יכול להקל. ואולי אף הרמ"א יודה, מפני שאין כוונתו לטעום אלא רק לנקות את הפה. ותשעה באב חמור יותר מפני שגם רחצה אסורה בו, ובכללה גם רחיצת הפה, אלא שלמצטער מאוד גם רחצה מותרת, אבל בלא משחה, משום שגם הרא"ש שמקל במטעמת בתענית ציבור אוסר בתשעה באב. ויום הכיפורים יותר חמור, שאיסורו מהתורה, וגם חצי שיעור אסור מהתורה. וע"ע בתורת המועדים א, י-יא, ומקראי קודש (הררי) ג, ה, ופס"ת תקסז, א.

בשו"ע תקנ, ב, פסק שצומות הקלים מותרים ברחיצה, וכן דעת רוב הפוסקים, וכן הלכה. ובתוס' תענית יג, א, ד"ה 'וכל' כתב בשם הראבי"ה שמותר לרחוץ בצומות אלו בחמין, ור' יואל אביו אסר בחמין. ועוד כמה ראשונים ואחרונים הזכירו חומרא זו. ובתורת המועדים א, ו, ציין המקורות. שני נימוקים יכולים להיות לחומרת הרחיצה, א' שהזכירו אותה בזמן גזרות קשות, וא"כ בזמנינו אין מקום לחומרא זו, כמבואר בהערה הקודמת. ב' שלא יהיו שלושת הצומות הללו קלים ממנהגי תשעת הימים שבהם נהגו שלא לרחוץ מפני האבלות על החורבן. וטעם זה הוזכר בבאו"ה תקנא, ב, ד"ה 'ר"ח', ושעה"צ תקנ, ח, בשם א"ר ופמ"ג ועט"ז. ולמחמירים בזה נכון להחמיר בכל מנהגי תשעת הימים, שלא לשמוע מוזיקה שמחה ולהסתפר, ולכתחילה כשאפשר אין לברך "שהחיינו" (ע' להלן ח, ז, וכה"ח תקנא, רט). ומכביסה אין מנהג להימנע (אולי כי הוא מנהג אבלות שנמשך זמן, וביום אחד אין לו משמעות). ומשמחה גדולה כריקודים ראוי להימנע גם בליל התענית. ולעניין נישואין, יש דעות, כי אולי מפני שיש בדבר מצווה, מותר בליל התענית. (ועוד עיין בפס"ת תקנ, ז, ומקראי קודש הררי ג, ט-י ובהערות). אבל בליל י"ז בתמוז יש להחמיר משום שלושת השבועות שבהם לא מסמנא מילתא (להלן ח, 1, ופס"ת תקנא, ז). ויש שהחמירו בצומות אלו אף ברחיצה בקרים. אולם למעשה נראה שגם הרוצה להחמיר יכול להקל ברחיצה בפושרים,

התשובה התקבלה מצוות ישיבת הר ברכה,
יא באדר ב'
,
17 במרץ, 2011
לקריאה נוספת
17.03.2011

1. תודה רבה ()

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

השר סמוטריץ' צילום: פלאש 90

סמוטריץ' עונה ללפיד: מעדיף ממשלה עם תומכי טרור על פני ממשלה עם האחים שלו

קרא עוד