שאלה
שלום הרב, אני נשואה חודשיים ב"ה.
אני ובעלי לפני החתונה היינו דתיים ובהתחלה שמרנו נגיעה ואחר כך הפסקנו, והתחתנו.
החלטנו שלאחר החתונה נתחזק יותר ונשמור נידה כהלכה. ונקים בית נאמן בישראל על יסודות התורה וא"י.
אנו מנסים ונאבקים בשמירת הנידה, אך יש רגעים שיצר הרע מכריע. ואנו כואבים על כך ומצטערים. רציתי לדעת האם יש כפרה על זה? לא הגענו למצבים של קיום יחסי אישות. רק לנגיעות. ואשמח אם תוכל לתת לנו כל מיני עצות שיחזקו אותנו. אנחנו יודעים כמה המצווה הזאת חשובה. בבקשה תעזור לנו!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מאוד מתרגש לקבל את הפניה שלך.
אתם זוג נפלא.
הרצון שלכם מעיד על פנימיות נפלאה שממלאת אתכם.
אתם יכולים להתברך במה שיש: העמידה שלכם בניסיון הקשה.
אתם מתגברים יחד על קושי גדול מאוד, להיות בפרישות מיחסי אישות.
מכאן תשאבו כוח להמשיך ולהתחזק.
כאשר רוצים להתגבר על אתגר קשה צריך להחליט מראש שלא מנסים לנצח ברגע - מפני שאז נופלים ומתייאשים.
צריך להחליט על תהליך. לקבוע צעדים קטנים שאפשר לעמוד בהם.
כל צעד קטן של התקדמות יציבה ואיתנה מקדם אל המטרה - עד שמגיעים אליה, גם אם זה לוקח זמן ארוך.
כמו אדם חלש שמטפס על הר.
אם הוא ינסה לעלות 200 מטר במהירות - יאפסו כוחותיו, הוא יתייאש מהשאיפה שלו להגיע לפסגת ההר.
אם אחרי כל 100 מטר יעצור למנוחה, ישיב את כוחותיו ושוב יטפס 100 מטר, גם אם זה יקח זמן, הוא יגיע לפיסגה.
תבחנו יחד את המצב הנוכחי ותשאלו עצמכם מה הצעד הראשון שאתם יכולים לעמוד בו.
הדגש הוא על צעד שאתם מסוגלים!!! לבצע.
אחרי הצעד הראשון - לא עושים מיד צעד שני, אלא נשארים בצעד הראשון, מבססים ומחזקים אותו.
אחרי שאתם רואים שיש לכם כוח להמשיך - צועדים את הצעד הבא...
כך תפסעו בעוז ובגבורה בדרך היפה שאתם מבקשים להתקדם בה.
אם תהיה נפילה בדרך, אל תתייאשו - זה עלול לקרות.
פשוט תקומו ממנה ותמשיכו להתקדם.
מתפלל להצלחתכם בדרך הקדושה בה בחרתם.