שאלה
שלום לכבוד הרב
אני נשוי כבר 2 שנים וכל פעם שיש בינינו חילוק דעות אני מוותר לה כי אני רוצה להיות בעל טוב
אבל פשוט התחלתי להרגיש כמו סמרטוט כי אני כל פעם מוותר (ראוי לציין שאישתי אינה שתלטנית)
בעבר הרגשתי טוב כי יש לי לב טוב ואני מוותר כל פעם
אבל אף פעם היא לא מוותרת לי אז היתחלתי להרגיש סמרטוט למה היא לא מוותרת לי אף פעם
אז התחתנתי רק כדי לוותר לה (אני לא מתכנן להתגרש בגלל זה כי יותר קשה לבד כי הרגשת הבדידות הרבה יותר גרוע)
אז לריב איתה על כל דבר גם לא שווה
(חוץ מיזה התחלתי לחשוב כי זה שאני מוותר לה זה לא הלב טוב שלי זה רק בגלל שאני לא רוצה לריב איתה)
אז מה כן עושים?
תודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני לא בטוח שגם היא חושבת שרק אתה מוותר לה.
יכול להיות שאתה מרגיש יותר את המקרים בהם אתה מוותר אבל היא זוכרת ומרגישה מקרים בהם היא מוותרת...
לכן הכי נכון לדבר על הנושאים הללו.
לא לדבר בכעס ולא להאשים אלא לשוחח בנחת מתוך נכונות להקשיב.
צריך לארגן שיחה כזאת בתשומת לב:
למצוא זמן פנוי שלא יפריעו לכם.
למצוא מקום פנוי בלי הפרעות.
לקבוע מראש כללים:
כל אחד יקשיב בסבלנות לשני, לא יזרוק האשמות.
כל אחד יכבד את השני - לא להרים קול ולא להשמיע מילים של גינוי.
המטרה היא להגיע להסכמה כדי שהחיים יהיו יותר טובים לשניכם.
בהצלחה