שאל את הרב

שלום בית עם ההורים

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 07/04/19 22:54 ב בניסן התשעט

שאלה

שלום הרב,

מקווה שיש לך זמן, אשמח להתייעץ עם דמות תורנית בנושא שמאוד מאוד כואב לי. ואני מרגישה שאין לי דרך לפתור את הבעיה, היא מורכבת לי מידי מבחינה הלכתית.

אמא וסבתא שלי (חמותה) כמעט לא מדברות, רבות ביניהן הרבה, *גרות באותו רחוב*.

פעם היינו אוכלים את כל ארוחות השבת ביחד, משפחתי עם סבתי וסבי החורג, בערב ההורים שלי אירחו אותם ובבוקר היא ובעלה אירחו אותנו. להורים שלי כנראה זה הפריע שאין להם קצת "ביחד משפחתי" עם הילדים וביקשו שמעכשיו כל אחד יאכל בביתו. סבתא שלי לקחה את זה מאוד מאוד קשה, עד כדי כך שנוצר מצב שכל פעם שאני מדברת איתה היא מתחילה לבכות מאוד (אני הבכורה ונשואה אז היא מרגישה יותר בנח) ולהגיד דברים רעים על אמא שלי. כדי להרגיע אותה, אני מוצאת את עצמי אומרת גם דברים לא יפים על אמא שלי כמו "זה לא בגללך, כנראה לאמא יש בעיה עם עצמה ואת לא קשורה, זה לא שהיא לא רוצה לאכול איתכם בגלל שעשית משהו רע וכו'" אני מגיעה למצב הזה כי אני רואה איך זה מדרדר את סבתא שלי מאוד מבחינה בריאותית (היה לה אירוע לבבי חודש אחרי שההורים שלי ביקשו להפסיק לאכול ביחד והרופאים אמרו שזה נטו בגלל עומס נפשי) אני מתחננת לסבתא שלי שתפסיק לקחת את אמא שלי קשה ושתנסה להתמקד בדברים הטובים. אבל זה לא עוזר, אנחנו מנסים לשמח אותה, היא לא רואה את זה ותמיד מתמקדת במה שאין. (אנחנו מנסים לבקר אותה הרבה והיא תמיד אומרת שהיא לבד, שלא אכפת לנו ממנה, שאנחנו זורקים אותה לכלבים אחרי שהשקיעה בנו ועוד..). לאמא שלי ממש לא אכפת, גם כשהיא הייתה מאושפזת במצב קריטי בבית החולים (אני בטוחה שאבא שלי נקרע מזה, אבל זה סיפור אחר). בעלה, סבא שלי נפטר מזמן, אבא שלי בן יחיד ואנחנו הנכדים היחידים שלה. היא עולה חדשה מצרפת (גם ההורים שלי) ובטוחה שכל זה רק מעמיק את הכאב שלה.

מצד שני, אני מבינה לגמרי את ההורים שלי שביקשו קצת מרווח, כועסת על אמא שלי שלא אכפת לה ושהיא רואה רק את עצמה בסיפור מול סבתא שלי כשכולם כל כך סובלים (למשל, אני מוצאת את עצמי מפחדת לבוא לסבתא שלי כשאני באה לבקר את ההורים שלי בשבת (אני גרה רחוק מאוד וגם ככה באה רק פעם בחודש\ חודשיים), אני יודעת שזה מאוד מעצבן את אמא שלי שאנחנו הולכים לבקר אותה, קל וחומר שהיא כועסת כשאנחנו הולכים לאכול אצלה ארוחה בשבת (סעודה שלישית למשל). לא סובלת את המצב ה"מפחיד" שאמא שלי יצרה בבית וגם קשה לי לראות את כפיות הטובה שלה לסבתא שלי שכל כך עזרה לה הרבה שנים כשההורים שלי היו חדשים בארץ ולא היה להם כלום.. (ועדיין היא עוזרת במה שהיא יכולה) קשה לי לראות את אמא שלי מתאכזרת לסבתא שלי בכך שלא אכפת לה שהיא מאושפזת בין השאר, בגלל המצב ביניהן והיא לא טורחת לרכך קצת את המצב ולהסביר אותו בצורה יפה, שהיא ביזתה אותה כמה פעמים וצעקה על חמותה שבת 80 מול כל המשפחה במקום לפתור את הבעיות שלהן ביחד (צעקה עליה מולינו הילדים ומול אבא שלי ) אני לא בנעליים של אמא שלי אז לא רוצה לשפוט אותה אבל זה פשוט קשה! לכל הילדים..

שאלותי הן:

א. איך נכון להתייחס לאמא שלי?? כל כך קשה לי עם הרוע הזה.. באמת שזה גורם לי לרצות לא לדבר איתה. (והיא רבה עם עוד הרבה אנשים)

ב. יש פה מצב שככה אני רואה אותו: אם אני מבקרת את סבתא שלי- אמא שלי כועסת עלי (מתבטא בפרצופים ולא מדברת איתי כמה שעות עד שנרגעת) והקשר בינינו נפגע יותר ויותר.

אם אני לא מבקרת את סבתא שלי (אין לי דרך להסתיר שהייתי)- סבתא שלי עצובה מאוד ומצבה הבריאותי מחמיר עוד כי היא חושבת שאמא שלי לא נותנת לנו לראות אותה. לא משנה כמה אני רוצה לעשות טוב ולא חושבת על עצמי בכלל, יוצא רע לאחד הצדדים. מה נכון לעשות?? האם כיבוד הורים במקרה הזה הוא מעל הכל ואני צריכה לעשות מה שאמא שלי הייתה רוצה? מה לעשות?? לפעמים פשוט בא לי לא לדבר עם שתיהן, זה פוגע גם לי בבריאות המצב ההזוי שלהן

ג. האם אותו לשון הרע הנ"ל שאמרתי על אמא שלי לסבתא שלי מותר כדי לרכך ולעודד אותה?

סליחה מעומק הלב על האריכות ותודה רבה מראש על שפינית זמן כדי לעזור לי...

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

בס"ד

שלום רב,

אבא שלך, צריך להיות לב העניין - בסיפור שאת מתארת הוא גורם חסר משמעות.

את צריכה לדבר אתו - זה כיבוד אמא שלו!

הכיוון הנכון ביותר הוא שאביך יקדם בירור עם אמא שלך מדוע היא כל כך מתנגדת עליו לנסות לרכך את התנגדות שלה.

אביך צריך להגיע להסכמה שחלק מסעודות השבת יהיו יחד עם סבתא.

השאיפה העיקרית: לקדם תהליך של פיוס משפחתי והגעה לדרך מוסכמת על אירוח בשבתות.

אבל אם יש עקשנות ולא מוצאים פתרון - את וודאי לא צריכה להשתעבד לעקשנים ולהסכים אתם. את צריכה למצוא את דרכך להיטיב כמה שיותר עם כולם, ולסייע למי שעלול לסבול יותר.

את צריכה לשאול את אביך מה הוא מצפה ממך כלפי אמו - סבתא שלך.

בכל מקרה - אין שאלה של כיבוד אם כאשר הרצון של האמא מתנגד לדרך תורה.

אמך לא יכולה למנוע ממך לפעול לכבודה של סבתא, רווחתה ואושרה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות