שאלה
שלום רב.
ברצוני לשאול מספר שאלות בנושאים שונים שמטרידות אותי בעת האחרונה:
1. אם באמת התורה היא האמת והמוסר האובייקטיבי היחיד וכל מוסר אנושי אחר מעוות בצורה זו או אחרת (כפי שנטען חדשות לבקרים בכל מיני פורומים ופאנלים למינהם), למה רק היהודים מחוייבים לחיות לפי צו מוסרי זה ? האם יש מוסר אחד ליהודים ומוסר אחר לשאינם יהודים?
האם יש דרך חיים נכונה אחת ליהודים ודרך חיים נכונה אחרת לשאינם יהודים?
לדוגמה: ערך הצניעות – כפי שאני מבין, אין מגמת התורה שנשים שאינן יהודיות יתלבשו בצניעות , זה לא מעניין אותנו בכלל (כלומר אם הן יחליטו ללכת מה טוב, אבל אין זה שבר נורא כל כך אם לא)
,בניגוד ליהודייה שהחליטה לא להיות כפופה לחוקי הצניעות ,כל הזמן מנסים "לחזק" ו-"לקרב" אותה. ("שהרי אם לא היא פוגעת בכולנו"-טענה שיש לדון על אמיתותה ארוכות כשלעצמה).
וכפי שראיתי שרב מסוים נשאל על ידי מישהי- למי לתת שאת הבגדים שאינם צנועים בארון בעקבות התחזקותי? והוא ענה באופן חד משמעי שאם גרה בסביבתה מישהי שאינה יהודייה שתיתן לה וזה עדיף מלזרוק בגדים אלו לפח.
כנ"ל לגבי כשרות ,טהרת המשפחה וכו' (למעט 7 מצוות בני נח כמובן).
2. אם כל משמעות חיינו היא קיום תורה ומצוות (שגם זה לא ברור כשלעצמו ויש לדון על כך, שהרי כל הזמן אומרים שהמצוות הן לא בשביל הקב"ה אלא בשבילנו , ואין זה מתיישב עם השכל הישר לחייב אדם לעשות משהו בשביל עצמו כשהוא מרגיש באופן חד משמעי שזה מרע לו או לכל הפחות גוזל ממנו את חירותו)
מהי תכלית חייהם של אנשים שאינם יהודים, שכאמור אינם מחוייבים בקיום תורה ומצוות?
שמעתי פעם כיוון שכל תכליתם הוא לשרת את עם ישראל.
אומר בלשון המעטה כי תשובה זו מזעזעת אותי ומכילה המון פטרונות והתנשאות מצידנו וכמובן לא מקובלת עליי בשום צורה שהיא.
3. כהמשך ישיר לשאלה 2 , אם באמת תכלית חיינו היא לימוד תורה וקיום מצוות האם יש ערך עצמי לעבודה? שלא רק על מנת להתפרנס אלא כשליחות וייעוד לא פחות מלימוד תורה כל היום.
בישיבת ההסדר שהייתי לצערי הייתה הכוונה מאוד ברורה גם אם היא לא נאמרה בצורה ישירה ,היה אפשר להבין בין השורות שאברכי הכולל שממשיכים לאחר שנות ההסדר הם "הסיירת" והלב של עם ישראל ומי שיוצא לעבוד "לפחות שיהיה בן תורה ויקבע עיתים"-כלומר מעמדות ברורים.
כדתי לאומי מבטן ומלידה אינני מאמין שאם כולם היו יושבים ולומדים תורה ללא אנשי מעשה המדינה הייתה נבנית ומתפתחת (בניגוד להשקפה החרדית-שאני מתנגד לה נחרצות) ובאופן אישי אני רואה את עצמי עובד בעולם המעשה מתוך תחושת שליחות וייעוד בכישרון הספציפי שה' חנן אותי בו, וממש לא רק על מנת להתפרנס.
אך לא מרפה ממני השאלה מה הייתי עונה לאדם חרדי שהיה מעלה בפני שאלה כזו – "אם לאחר 120 מלווין לו לאדם רק תורה ומצוות למה אתה מכלה את זמנך בעבודה גשמית?" (כמובן אם יש לך פרנסה - שהרי אם אין, גם חרדים שרוצים ללמוד כל היום הולכים לעבוד בעל כורחם).
4. בשאלת יחסנו לאחינו החילוניים , לצערי רבו ההצהרות מרבנים מזרמים שונים בתוך מחננו (מהזרם החרדי לא הופתעתי שהרי הם עסוקים בהפחדות ורבים מהם חושבים שהם נביאים, וגם לא אתייחס ברצינות לאמירות מעין אלו מכיוונם) שמצהירים קבל עם ועדה כי הסיבה שצרות רבות פוקדות את עמנו בעת האחרונה היא בגלל ריבוי העבירות בקרב הציבור החילוני והזליגה שהתגברה בשנים האחרונות מהציבור הדתי לציבור החילוני.
ואני רוצה לשאול מאיפה הביטחון הגדול להגיד דבר נורא שכזה?
האם אי אילו רבנים באמת מרשים לעצמם (בחוצפה לא קטנה -במחילה מכבודם) לקבוע כי אנשים נהרגים/נפצעים בגלל שלא שמרו מצוות או בגלל חוסר שמירת המצוות בעם ישראל באופן כללי?
האם הם יודעים חשבונות שמיים-גדולים בתורה ככל שיהיו?!
אשמח לתשובות רציניות ומעמיקות, ומתנצל מראש על השפה המעט בוטה, זה פשוט בנפשי כבר תקופה ארוכה.
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך.
האמת, שאני נפעם מעומק השאלות והמקום הנוקב שהן פוגשות. ההתמודדות עם השאלות הללו היא לא קלה, לא רק מצד השאילה, אלא גם מצד התשובה.
זה לא קל מצד התשובה כי לשאלות האלו יש כמה תשובות, אבל כדי שהיא תשיב את הדברים לליבך, היא צריכה להיות זו שמכוונת כלפיך. כל שאלה היא עולם ומלואו שאפשר להרחיב על גבי עמודים רבים. אנחנו הבאנו אותם בצורה יותר תמציתית, ואני מקווה שהדברים הבאים יהיו לא רק משיבים אלא גם מעוררים מחשבה והעמקה נוספת שיעזרו להמשך ההתפתחות והגדילה שלך.
1.בין ישראל לעמים
את השאלה הזו שקשורה ביחס שבין ישראל לעמים צריך לחלק לשלושה חלקים:
א. האם המוסר האנושי שאינו נובע מהתורה מעוות?
אני בטוח ויש שחולקים על האמירה הבאה, אבל יחד עם זאת - זו אמונתי: המוסר נמצא לא רק בתורה. יש מוסר גם אצל הגויים (והעולם מתקדם למקום מוסרי יותר ויותר) והיא לא בהכרח מעוותת. מה כן? יש לה את הפוטנציאל להיות מעוות בשתי רמות. הרמה הראשונה, זה שהוא נובע מהאדם, שהוא כמובן לא סובייקטיבי אלא אובייקטיבי. הרמה השניה, לא המוסר עצמו אלא מדרג המוסר. יש דתות בהן הדת עולה על ערך החיים, ואילו ביהדות, באופן עקרוני, החיים מעל הכל (ואני לא נכנס ליוצאים מהכלל). אמנם, חלק מהפעמים בכוונה המדרג המוסרי שונה בשל התפקידים השונים שישראל והעמים ממלאים. זה מוביל אותנו לחלק הבא:
ב. למה רק ליהודים יש מחויבות לחיות לפי צו מוסר התורה?
במוסר בתורה בעצמו מחולק למוסר של עם ישראל והמוסר של העמים. המחויבות המוסרית של ישראל היא יותר גבוהה בשל תפקידה כאור לגויים. מנגד, לעמים יש את שבעת מצוות בני נח שזה מקפל את גרעין המוסר שלהם. כמובן, יש עוד מה להרחיב. לכן, במובן מסוים, גם ישראל וגם העמים חיים לפי צו התורה, אבל זה שנכון להם. תשובה זו קיפלה את התשובה לחלק השלישי:
ג. האם יש דרך חיים מסויימת לישראל ששונה מזו של העמים?
אכן, יש צו מוסרי גם למי שאינו יהודי, וכמו שהתורה היא תורת החיים שלנו, זו שהיא חלק מאיתנו ממש, כך גם באנושות המוסריות מוטבעת. במציאות, תמיד מחפשים להיות יותר טובים. מחפשים שהעולם יתקדם ויהיה יותר טוב. הפרשנות למוסריות הזו, לא תמיד נעשית נכון (הדוקטורינות שקמו בתחילת המאה הקודמת, ובראשן הנאציזם,מעידות על כך). אם זה לא היה אז העולם לא היה מתקדם ולא היינו במקום שבו אנו נמצאים היום. כך או כך, דרך החיים של ישראל היא שונה מזו של העמים. אם מסתכלים על השבת, כדוגמא, אז גוי ששבת חייב מיתה בגלל שהשבת היא ברית בין ישראל והקב"ה. עצם שמירת השבת היא לא רק זיכרון לבריאת העולם, אלא היא סמל לקשר המיוחד והייחודי בין ישראל והקב"ה. הברית הזאת מיוחדת וזה לא נכון, אולי אפשר להגיד לא מוסרי, שאחרים יהיו חלק ממנה.
כשהנחנו את היסודות בדוגמא אחרת, יותר קל לגעת בדוגמא של הצניעות:
גם בעולם יש דיון מה נחשב צנוע ומה לא, הן מבחינת לבוש והן מבחינת התנהגות. בעבר היה קוד מסוים והיום יש קוד מסוים. בכל מקרה, הדיבור עצמו מעיד על מוסריות בנוגע לענין זה, וייתכן והוא מעוות. ייתכן והוא מחפיץ. גם התנועה העולמית שחלק מפעילותיה חושפות את גופן, עושות זאת ממניע, שביסודו צנוע - נגד החפצת נשים. המעשה עצמו הוא לא צנוע (ואפשר לעשות שיעור הקשר זה לענייני חנוכה, אבל לא נאריך בזה כאן).
אמנם, אתה צודק שלא כל הדינים ששייכים לצניעותה של האשה בישראל (ואני לא מתכוון בהכרח ללבוש) שייכים לאשה בשאר העמים, אבל זה גם חלק מהשוני וזה גם מה שעמד מאחורי מה שאותו רב אמר. יחד עם זאת, ברור לי שהעקרונות עדין שייכים, השאלה היא הם בגדר מוסר ומצווה או רק בגדר מוסר בלבד, ומי שמקיים טוב ומי שלא לא.
זה עדין לא מקל על הסיפור, אבל כדי להשוות את זה - המוסר הטהור לא שונה מאשר מישהו בגיל העשרים ומישהו בתחילת שנות העשרה. בפועל, יש הבדל כי הציפייה של היכולות המוסריות שונה.
זה בדיוק הענין במקרה הזה.
כן, יש בזה אולי משהו שנשמע מתנשא - אבל זה לא נובע מזלזול בגויים, אלא מתוך הכרה בזכות (שמביאה איתה חובות מסויימות) של ידיעת ה'.
2.מצוות ועצות
בזוהר הביטוי לתרי"ג מצוות הוא תרי"ג עצות. אמנם, המצוות הם באמת ציווי וצוותא, החיבור שלנו עם הקב"ה אבל יש בהם גם את מימד העצה - זו שבאה להגיד לנו איך לחיות. כי קיומן הוא לא התכלית כי אם קרבת ה'. העצות הן הדרך להגיע לשם. לכן, כולם אומרים שזה בשבילנו ולא בשביל הקב"ה. אמנם, ברור שהחיים הם לא בתודעת מצוות בלעדית, אלא בקרבת ה' תמידית. לכן, מובא בשם הגר"א שמי שלא לומד מידיעות העולם חסר לו כנגד זו פי כמה בלימוד התורה, בשמיעת דבר ה'.
בסוף, הרעיון הוא לגלות את שמו של ה' בעולם, "כי לך תכרע כל ברך" - או כפי שאנחנו אומרים בר"ה "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". זו התכלית, גם של מי שהוא לא מישראל.
איך זה מתבטא? זו כבר שאלה אחרת.
האמירה שאתה ציטטת, בעיני, וממה שאני מכיר, קשורה באופן עקיף לנושא. זה לא ששאר העמים משרתים אותנו, אבל כשאנו עסוקים בזה, הם מאפשרים לנו להופיע את ה' בעולם (זה קשור למחלוקת רשב"י ורבי ישמעאל בברכות, דף ל"ה).
זה בעצם תפקידים שונים שממלאים בעולם, זה לא מסמן מדרג של גזע חלילה.
3. בין קודש לחול אני חיי
כהמשך ישיר לתשובה הקודמת, חשוב מאוד לחזור גם לדברי הגר"א וגם לדברי השו"ע.
השאלה היא לא רק מה אלא איך.
מבחינת הגר"א לימוד ידיעות העולם הוא חלק מלימוד התורה, מבחינת השו"ע השינה בצהרים היא בשביל חידוש הכוחות כדי לעבוד את ה' ומבחינתך העבודה היא כלי למילוי שליחותך בעולם.
אמנם, אתה לא צריך אותי בשביל להגיד את זה כי עצם ההכרה שישראל אמורים להיות אור לגויים מעצמו מחייב שנהיה בכל שדרות החיים, לא רק בדת, לא רק באידיאולוגיה.
זה דורש מאיתנו להיות חלק מהקידמה בעולם הרפואה, זה דורש מאיתנו להיות חלק מהקידמה של עולם המשפט, זה דורש מאיתנו להיות חלק מהקידמה בתחום הטכנולוגי, זה דורש מאיתנו להיות חלק מהקידמה בחינוך, זה דורש מאיתנו להיות חלק מהקידמה בטכנולוגיות בניה ועוד ועוד.
אי אפשר להגיע לזה אם נשב רק בבית המדרש, בהכרח צריך להתעסק בזה.
בעיני, אישית, מי שמצליח להיות במקום הזה שלא רק משלב את חיי התורה עם חי המעשה אלא שחיי המעשה נובעים מתחושת שליחות, מתוך התורה - זה חוד החנית.
אני לא מזלזל באברכים, אך אם המשנה אומרת "לפום צערא אגרא", אז הרי שמי שעובד ועוצר כדי להתפלל מנחה, כנראה השכר שלו יותר גדול. מי שמצליח לקבוע עיתים לתורה בתוך עולם המעשה, כנראה השכר שלו יותר גדול. זה חוד החנית לא פחות ממי שלומד תורה כי שניהם תורה.
אני יודע שלא כל אדם חרדי יקבל את התשובה הזו.
חלק מזה קשור בתפיסה שנאמרה על הגלות "אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה", אבל ב"ה אנחנו בשיבת ציון, באתחלתא דגאולה, ואנחנו לא מצומצמים לא בד' אמות ולא של הלכה בלבד.
ואם בגלות האמירה הזו נאמרה כביטוי של גלות, הרי שהביטוי של הגאולה היא דרך התורה שמתבטאת בכל מקום, ולכתחילה.
4. האם החילונים הם מקור הצרות
רוב מי שמפנה אצבע מאשימה כלפי חטאים עושה זאת מסיבה מסוימת (ואני בכוונה מגדיר את זה כך, כי ב"ה כולנו בני אדם ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ובנוסף, ב"ה לחילונים יש הרבה זכויות במצוות שהם עושים). הסיבה היא מה שכתוב בתורה עצמה שהעונשים באים על כך שאנחנו מתרחקים מה' ומחטיאים את מטרתנו, מה שכבר הזכרנו. מתוך כך, קל להפנות אצבע כלפי הציבור החילוני שבאופן סטיגמתי נתפס כמי שפחות שומר תורה ומצוות ומחלל את שם ה'.
זה הגיון מסוים, שאפשר לקבל ואפשר שלא.
ברור שזה לא הפרמטר היחיד ולנו אין נגיעה בכל הפרמטרים, כל אותם חשבונות שמים.
אם נחבר את הדברים לשאלה הראשונה, הרי שהעולם תמיד מתקדם ותמיד רוצה להתקדם.
לכן, באופן טבעי נחפש את הסיבה לתוצאה הידועה כדי שנוכל לתקן את הסיבה ובכך להעלים את התוצאה.
אמנם, זה לא בטוח שהאצבע מופנית כלפי המקום הנכון, אבל כן צריך להבין מאיפה זה מגיע (ואגב, זה בדיוק הפוך כשהאשימו את הציבור החרדי בהתפרצות, גם בגלל המספרים, אבל בעיני זה גם נובע ממקום שאומר שבעולם שלנו צריכים להיות מציאותיים ולא להאמין ולתלות את ביטחוננו בקב"ה, שלחלק מאותם מאשימים, אין אמונה בקיומו. גם זו בעיה).
אני לא יודע אם התשובה הזו מניחה את הדעת, אבל ברגע שמבינים את המקום האנושי ממנו זה מגיע קל יותר להכיל אותו, וגם קל יותר לענות לו.
אני מקווה שהדברים היו לתועלת ושגם נתנו את התשובה שנכונה לך - הביאו את האות שלך בתורה לידי ביטוי, אך גם השאירו מקום לברר ולהעמיק עוד.
מוזמן לפנות אלינו לשאול עוד בנושאים שהעלית בשאלות, או לשאול שאלות נוספות.
הרבה הצלחה ותודה על הזכות להעמיק באמונה,
נתנאל
(14)