שאלה
שלום כבוד הרב,
אני כרגע בשנתי האחרונה באולפנא ובדיוק מחפשת מקומות בהם אוכל לעשות שירות לאומי שנה הבאה בעז"ה. הקבלה לחלק מהמקומות כרוכה בראיון אישי, ובאחד הראיונות שהיו נשאלתי כל מיני שאלות על עצמי, דברים שעשיתי, כיצד עשיתי אותם ובין היתר שאלה כזו: אם היית המחנכת שלך- הקומונרית שלך\החברה שלך, מה היית אומרת על עצמך?
השאלה הזאת הכניסה אותי למן מבוכה מסוימת, עניתי כמובן על השאלה אבל אחר כך הרגשתי מן תחושה שאולי התגאתי יותר מידי, שעצם השאלה והמענה עליה גורם לי בעל כורחי להתגאות או להתנשא, אני לא יודעת בדיוק איך לנסח את זה.
שאלתי היא, איך בכל זאת,(כי הרי חייבים לענות על השאלות מסוג זה גם אם אני לא רוצה בכך) אפשר לענות על השאלות האלה בצורה הנכונה, בצורה שגם אני אראה את עצמי כמו שאני כדי להתקבל למקום, וגם לא להרגיש אחר כך גאוותנית .
תשובה
לשואלת שלום
ראשית נברכך שהקדוש ברוך הוא יהיה לצידך בכל צעד והחלטה, ויהי רצון שתכווני למקום המתאים לך בו תוכלי לתרום באופן השלם יותר.
לגבי השאלה שנשאלת: אם המראיין היה רוצה לדעת מה המחנכת חושבת עליך, היא יכולה לבק המלצה ממנה, או אפילו להתקשר למוסד הלימודים שלך. מטרת השאלה היא לבחון: מה בעינייך אחרים חושבים עלייך. ולכן ענית כראוי, לפי מה שחשבת באותו רגע.
כעצה אישית, אם את מובכת, את יכולה לשתף את מי שמראיינת אותך: "אני נבוכה מהשאלה, אשמח לתת לכם מספרים של חברות או מורות, אבל אני מתביישת לענות בעצמי".
בהצלחה!