שאלה
שלום הרב,
קוראים לי אריאל ואני בן 26.
אנחנו משפחה דתית לאומית פשוטה ורגילה.גדלנו והתחנכנו במסודות דתיים במהלך הילדות.
יש לי אחות גדולה ממני בת 28, דתייה "על הרצף"(כמו שאומרים) שלאחרונה נמצאת בקשר עם בחור דתלש.
כאמור, אני למדתי במכינה קדם צבאית דתית לפני השירות הצבאי, וחלק מחבריי הטובים גם עברו לצד הדתלשי.
לצערי, אני מכיר את הצד הזה מחבריי ומאחרים ומשתדל להתרחק ממנו למרות הרצון להיות בקשר עם חבריי.
קשה לי עם הגישה שלהם וה"אנטי" שיש להם לדת.
אני אישית לא צדיק גדול אבל יש דברים שחשובים לי מאוד ודברים שאני לא אוותר עליהם, בהם עקרונות וערכים שגדלתי וחונכתי עליהם.
כשאחותי סיפרה לי על הקשר שהיא נמצאת בו, שמחתי מבחוץ אבל בפנים הייתי דיי עצוב.
היא סיפרה שהיא לעצמה לא האמינה שתצא עם בחור דתלש, מקועקע..רחוק מאוד ממה שחשבה.
ניסיתי לדבר איתה ולהגיד לה שזה רעיון פחות טוב להיכנס לקשר כזה ושזה פחות מתאים לאופי המשפחה, אבל זה לא כלכך עזר.
(אני מתאר לעצמי שזה גם יגרום טיפה צער להוריי כאשר הם יידעו שהיא יוצאת עם בחור דתלש עם כל המשתמע מכך).
חלק מהטענות של אחותי היו :"אין לי מה להפסיד" , "גם ככה אין לי משהו אחר עכשיו" , "לא יקרה כלום אם אנסה"..וכו.
קשה לי עם זה שהיא בקשר הזה שלא תואם את אופי המשפחה שלנו, וגם לא כלכך תואם את אחותי.
ברור שהמשפחה זה לא פרמטר כאן אבל זה משתנה חשוב כמו שאר הדברים.
אני יודע שעניין הרווקות מאוד קשה ושהיא מנסה ומשתדלת אבל קשר כזה זה לא פיתרון.
מצד אחד, זה החיים שלה והיא ילדה גדולה ויודעת לאן היא נכנסת אבל מצד שני היא אחותי ואני חושש מהקשר ומכל העניין הזה.
אני מאוד רוצה בטובתה ושהיא תהיה שמחה אבל אני מרגיש שיש פה משו שמתפספס.
(גם אני בחור רווק שיוצא ומכיר אבל לצאת עם בחורה דתלשית זה לא בא בחשבון, ודווקא ששנינו בסירה הזאת של הרווקות אני מבין אותה.)
מה עוד אפשר לעשות?מה אפשר להגיד לה בלי שתיפגע?
איך עוד אפשר להסביר לה שזה לא לעניין?
אמנם אנחנו אחרי יום כיפור, אך אין בכוונתי לפגוע במישהו.
תודה רבה וגמר חתימה טובה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
נושא קשה ומסובך מאוד.
צעירה בת 28 שרוצה זוגיות, לא תוותר על הזדמנות לקשר, בעקר כתורה ומצוות אינם מוקד החיים שלה.
הדברים שלך מאוד מאוזנים. אתה מודע למורכבות. אתה מציג שיקולים שונים לכאן ולכאן. העמדה שלי ממשיכה את הקו שלך כאן.
אני מעריך שהיא מתארת לעצמה מה אתה, ומה ההורים, חושבים על הקשר הזה. התנגדות שלכם (אפילו ברמז) לא תפתיע אותה. ניסיון להשפיע עליה להתרחק מהזוגיות הזאת עלול להשפיע לרעה על הקשר שלה אתך ועם המשפחה כולה. היא עלולה לכעוס עליך ועל המשפחה בתחושה שלא אכפת לכם ממנה, שאתם עסוקים בצרכים החברתיים שלכם (מה יגידו החברים והשכנים...) ולא דואגים לה.
לכן במצב הזה המאמץ צריך להתמקד ב-'מזעור נזקים': לא לגרום לה להתרחק עוד יותר. לחזק את תחושת השייכות שלה למשפחה למרות הבחירה שלה. אם היא תחוש ממך ומההורים, אהבה וחיבור, למרות הבחירה שלה, היא תעריך זאת, היא תשמח על כך, וזה (אולי) ימנע התרחקות נוספת. בעז"ה.