שאלה
מדברי הרב בתשובתו הקודמת, מובן, שקישוי אסור גם שאין חשש ז"ל.
רציתי להבין מדוע.
ואם כך גם אסור לגעת נגיעה של חיבה ביום?
וגם לגבי הסתכלות במקום של האשה. הרב כתב שאסור. האם זה לפי כל הדעות (כבר נכשלנו מה עושים?)
נשמח לקבל תשובה.
זוג נשוי.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
קישוי האסור הוא מחששא דז"ל, עיין ב"ח אה"ע כג. ובגמ' נאמר שהעושה כן חייב נידוי.
לכן, במצב שבו מדובר בראיה לא צנועה של תאווה מכוונת, שמראש מוגדרת ללא ביאה בסופה, במקרה כזה, גם כן יש להמנע אף בנשוי, בדומה לכך שאסור להביט בבע"ח בשעה שמזדקקין זל"ז, גם אם הוא נשוי. שלא התירו בנשוי שישלח יד במבושיו אלא משום אשתו (אף שאינה עימו באותו רגע) ולא לשם גירוי, אך כאן מראש החליטו שלא תהיה ביאה ויהיה גירוי, ולכן יש חשש, ובדומה לנ"ל בראיית בע"ח מזדקקין.
ובכלל, מה שכתבתי הוא רק עיקר הדין. אך עיין בדברי מרן באה"ע כג בסעיף האחרון, לאן ראוי לשאוף.
נגיעה של חיבה בעלמא ביום מותרת לכתחילה, משום שמותרת ביאה גם ביום מעיקר הדין (בתנאים המותרים).
להסתכל באותו מקום, אסור. יש מי שהקל בראיה חטופה, או לצורך ביאה, אך זו לא דעת רוב הפוסקים. אם עשיתם כן, אזי תתקדש יותר בראיית העניים מהיום.
כל טוב