קידוש בערב שבת

שלום וברכה.

ראשית לא הבנתי את המושג "בעלי חושב". האם הוא חושב כך מבחינה הלכתית או שכך ראוי לעשות מבחינה חינוכית/קדושת השבת וכד'.. אני אגע באפשרות הראשונה, כלומר שאלה הלכתית.

ראוי להזכיר כמה הלכות כהקדמה, גם אם חלקן נראות כמובנות מהשאלה.

1. צריך לעשות קידוש מיד עם הגיעכם מבית הכנסת. לכך ניתנו כמה סיבות. הראשונה שבהם היא שחובת הקידוש היא מיד עם כניסת השבת ואנו דוחים אותה רק כדי להתפלל.
בשולחן ערוך יש עוד כמה סיבות: כדי שיזכור את השבת בכניסתה ובפרט אם יש לו בביתו אורחים או משום שלום בית שאשתו ממהרת לאכול ימהר ויאכל מיד (שו"ע רע"א סק"א ומ"ב שם).

2. יש חובה לאכול במקום סעודה ומיד לאחר הקידוש. מדובר במאכל מחמשת מיני דגן (שבירכתו המוציא או מזונות, לפי רוב הפוסקים). לכן לפי פוסקים אלו, מי ששמע קידוש בבית הכנסת ולא אכל מזונות לפחות, לא יצא ידי חובה.

3. ישנה הלכה חשובה שמשום מה רבים לא הולכים לפיה.
ראוי שלא לאכול כלל אוכל לאחר חצות היום ביום שישי. (היום בסביבות השעה 12) הכוונה בעיקר לאוכל ממשי (ארוחת צהרים, לחם וכד'). הטעם הוא כדי להיות רעבים כשאוכלים את סעודת השבת.
נראה לי שאם תנהגו כך, תהיו רעבים בשעה שש וחצי, בעת החזרה מביה"כ.

4. לענייננו: כתוב בשוע" רע"א, א: "כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד". כותב על כך המשנה ברורה: "היינו לקדש... ומכיוון שקידש צריך לאכול מיד.. ואם אינו תאב לאכול, יכול להמתין מלקדש עד שירעב, שכבר זכר את השבת בתפילתו בבית הכנסת...".

לכן האפשרויות העומדות לפניכם הן 2:
1. להמתין עם הקידוש
2. לקדש, לטול ידיים, לאכול המוציא ועוד קצת ולהמתין עם שאר הארוחה. כמובן שכשקמים מהשולחן צריל להתכוון לכך שתמשיכו בסעודה.
לפי מה שראיתי, האפשרות השניה היא עדיפה.

כל זאת כמובן, אם בעלך אינו רוצה לאכול כי הוא רעב. או אז, אתם צריכים להחליט מה עדיף מבחינה חינוכית וכד'..

כל טוב,
יהב.

(המשיב אינו רב)

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה