סגור

קדיש

כבוד הרב שלום,

לפני כחודש וחצי אבי ז"ל נפטר.

מאז ועד היום ברוך השם לא החמצתי אף תפילה וכמובן אמרתי לפחות קדיש אחד בכל אחת מהתפילות.ברוב התפילות אפילו יותר, כנהוג בבתי הכנסת שאני מתפלל בהם.אני מתפלל בנוסח ספרדי.

לאחרונה לצערי החלה להיות לי בעיה עם שחרית בימים שבהם יש ספר תורה עכב ההתארכות המובנת של התפילה לכבוד ספר תורה.מדובר כמובן על ימי שני וחמישי וימי ראש חודש.אני מאחר למקום העבודה שלי מה שלא תמיד מתקבל בהבנה.

השאלה שלי היא האם אני יכול להקדים את יציאתי מבית הכנסת לאחר החזרת ספר התורה ולוותר על אמירת קדיש יתום לפני עלינו לשבח.כמו כן נהוג בבית הכנסת אצלנו לומר קדיש נוסף של יהא שלמא לאחר עלינו לשבח ועוד תוספת שנהוגה אצלנו בבית הכנסת.עוד בתחילת התפילה לפני הודו אבלים אומרים קדיש על ישראל.כלומר בכל תפילת שחרית אני אומר פעמיים קדיש על ישראל ופעמיים קדיש יהא שלמא.לאחר החזרת ספר תורה אני למעשה כבר אחרי אמירת פעמיים קדיש.

יש לי אפשרות נוספת והיא להתפלל בימים אלה במקום עבודתי שבו יש לנו בית כנסת .העניין הוא שמתפללים בשעה שבה החל יום עבודה מה שגורם לי ולאחרים מדי פעם להתעסק בנושאי עבודה במהלך התפילה, עם טלפון בעיקר כדי לענות לשיחות או להודעות.לצערי אני לא יכול להביא מעצמי מאה אחוז בתפילה כמו בבית כנסת בקרבת ביתי לפני שאני מגיע לעבודה.

איך כבודו ממליץ לי לנהוג?

תוכן התשובה:

שלום רב

אפתח בהבעת תנחומי, איבוד הורה זה אבדן גדול ואני מקווה שאתה מצליח לאט לאט לחזור אל מעגל החיים.

ראשית כל אני רוצה להדגיש שהמחויבות שלנו כלפי מקום העבודה שלנו אינה דבר שאפשר ונכון לזלזל בו. המשנה במסכת ברכות קובעת שבעוד שבעל הבית צריך לרדת מהאילן כדי להתפלל הפועלים צריכים להישאר בראש עץ הזית (בהנחה שאין שם סכנה והם יוכלו להתכוון בתפילתם) כי "יש טורח גדול בעלייתם ובירידתם, ויתבטלו ממלאכתם ולפיכך אמרו שיתפללו שם ...ובעל הבית, אפילו מראש הזית והתאנה צריך לירד להתפלל, דהא אינו משועבד למלאכה, שהוא ברשות עצמו ואם הקילו אצל פועלים מפני ביטול מלאכה, לא הקילו אצל בעל הבית".

אמנם להלכה היום נוהגים מעבידים רבים לאפשר לעובדיהם זמן תפילה ברחבות, אך כעובדים עלינו לעשות כמיטב יכולתינו לצמצם את הנזק הנגרם למעביד שלנו מאבדן זמן העבודה. לאור זאת אני אתן לך הנחיות כשכיר על אף שאילו היית עצמאי אולי הייתי נותן הנחיות אחרות.

אמירת קדיש על הנפטר הוא מנהג עתיק יומין, ומבוסס על מעשה ברבי עקיבא המובא בספרות הראשונים:

מעשה ברבי עקיבא שבהיותו מתבודד במדבר וחוזר על משנתו, פגש באדם אחד ערום ושחור כפחם, רץ כמרוצת הסוס וחבילת עצים גדולה על כתפו, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ואמר לו, מת אנוכי, ובכל יום פוקדים עלי מלאכי חבלה הממונים עלי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם, מפני שעברתי על כל מצות התורה, אמר לו רבי עקיבא, כלום שמעת אם יש לך תקנה, אמר ליה שמעתי שהיו אומרים אלמלי היה למסכן הזה בן שעומד בתוך הקהל ואומר קדיש, וברכו את ה' המבורך, והקהל עונים אחריו יהא שמיה רבה מברך, וברוך ה' המבורך, מיד היו פוטרים אותו מן העונש. שאל רבי עקיבא לעירו ולשער מקומו, ומצא את בנו כשעודנו ערל ולא נימול, נטלו ומלו, והושיבו לפניו ללמוד תורה, ולא היה מקבל, עד שישב עליו רבי עקיבא ארבעים יום בתעניות, ויצאה בת קול שנתקבלה תפלתו. ולמדו תורה קריאת שמע תפילה וברכת המזון. והעמידו בתוך הקהל ואמר קדיש וברכו את ה' המבורך, וענו הקהל אחריו, באותה שעה התירו את המת ופטרוהו מן הפורענות. ובא לרבי עקיבא בחלום, ואמר לו רבי תנוח דעתך בגן עדן כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדינה של גיהנם

מעשה זה מדגיש שכאשר צאצאי הנפטר עומדים בקהילה ואומרים קדיש וברכו והקהל עונה אחריהם הדבר מהווה תועלת לנפש הנפטר. אין במעשה זה בכדי לחייב אמירת קדיש ובוודאי לא לחייב לומר זאת מספר פעמים באותה תפילה, ואכן המנהג המוקדם בכל קהילות ישראל היה שרק אדם אחד אמר קדיש בכל פעם, וברור שהיו מצבים שלא כל אבל אמר קדיש אפילו פעם ביום. לאור זאת אם אתה מסוגל רק לומר קדיש פעם או פעמיים ביום הדבר בוודאי מהווה תועלת לנפטר ולא צריך לעשות יותר מאשר להשתדל כמיטב יכולתך.

הדבר השני שצריך לשים לב אליו בסיפור הוא שעל אף דברי הנפטר שהתמקד בתועלת שיש באמירת הקדיש, רבי עקיבא דאג גם למול את הילד, וללמדו תורה, קריאת שמע ותפילה. ממעשי רבי עקיבא אפשר להסיק שיש דרכים נוספות לזכות את הנפטר – להוסיף בחיינו מצוות אחרות, להקפיד יותר על ברכות ולימוד תורה ולעשות יותר טוב בעולם. כאשר אנחנו עושים טוב הרי שהורינו גם אם הם בעולם האמת זוכים בנחת הרוח שהם השאירו המשכיות טובה.

על כן אני במקומך הייתי ממשיך להתפלל בבית הכנסת ליד ביתי בו אתה יכול להתמקד יפה בתפילתך, בימים שיש בהם קריאת התורה הייתי אומר את הקדיש בתחילת התפילה, ויוצא מוקדם לעבודה על אף שאני מפסיד את הקדישים בסוף התפילה. את זה הייתי עושה רק בימים. במיוחד בימים אלו הייתי מנסה למצוא פעילות רוחנית דתית אחרת שיש בה כדי לעשות נחת רוח לנפטר.

בבנין ציון תנוחמו

כל טוב

יוסף סלוטניק

מעלה גלבוע

הרב יוסף סלוטניק הוא רב מרבני בית הלל

התשובה התקבלה מרבני בית הלל, הנהגה תורנית קשובה
ח בתמוז התשעח
,
21 ביוני, 2018
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תו ירוק. יוארך עד סוף השנה צילום: Yonatan Sindel/Flash90

משרד הבריאות החליט: תוקף התו הירוק יוארך עד לסוף השנה

קרא עוד